רוב האנשים פונים לפסיכולוג לא מתוך נקודת אושר ותקווה בחייהם, אלא ברגעים של ייאוש וכאב או לפחות כאשר משהו באיכות חייהם נפגע באופן משמעותי. ממחקרים עולה כי אם ילידי 1925 סבלו רק 4% מדיכאון לאורך כל חייהם, כיום כ-10% מאוכלוסיית ארה"ב סובלת מדיכאון עד לגיל 20 וכ-60% לאורך חייהם.
ב-10 השנים האחרונות התפתחה ה"פסיכולוגיה חיובית", ויש הסבורים כי זוהי תפיסה של "רוחניקים", המתארת אנשים, שבין המחשבות האופטימיות שלהם לחיים האמיתיים אין קשר ממשי. למרות זאת, לשמחתי בשנים האחרונות עולות שיטות ודרכים מגוונות התומכות בה. עולם ה – NLP על כל רבדיו, ובמיוחד הנחות היסוד הכלולות בו עוסקות בכך, ומטרתן מניעה מראש ושינוי ברמות החשיבה, הרגש וההתנהגות.
רבים מהממצאים היום לקוחים מתוך פרסומיו של ד"ר מרטין זליגמן, פסיכולוג אמריקאי יהודי שהתמחה בתחום הפסיכולוגיה של האושר. לטענתו כאשר מלמדים ילדים צעירים מיומנויות חשיבה ופעולה מתוך אופטימיות, שיעור הדיכאון בגיל ההתבגרות יורד אצלם בחצי.
מהמחקרים עוד עולה כי לרוב אנשים מצליחים שבסיס האמונות שלהם אופטימי וחיובי. בפועל ניכר כי מקור ההצלחה קשור להשקפת עולם הרואה בחיים בעולם מקום עם אנשים טובים במהותם, ובאירועים הקורים לנו לשם שיפור איכות חיינו. במילים אחרות, אנשים אלו רואים תקווה לעתיד טוב יותר, המעוררת אותם לעשייה והתמדה. השפעתה של האופטימיות על הבריאות והמערכת החיסונית רבה מאוד, עד כדי הגנה מפני מחלות, וחיים ארוכים יותר גם במקרים של מחלות כרוניות.
מתוך כתביו של ד"ר מרטין זליגמן עולה כי המאבק אל האושר מורכב, ויחד עם זאת הוא הצליח לנסח את "נוסחת האושר" והיא: H = S + C + V
- H happiness רמת האושר המתמשכת של אדם
- S set range טווח אושר ביולוגי – רקע גנטי – 40%
- C circumstances נסיבות חיים של אדם – 20%
- V voluntary control הגורמים הניתנים לשינוי – 40%
זהו ממצא חשוב ואופטימי כי יש בו תקווה לכך שאחוז גדול ומשמעותי מהאושר שלנו קשור לגורמים הניתנים לשינוי. כל מה שנשאר לנו הוא פשוט לעשות! כלומר, להיחשף, ללמוד ולתרגל אורח חיים אופטימי, שפה חיובית ורכישת כלים ומיומנויות להתמודדות ברגעים המאתגרים של החיים. כי לכולנו יש כאלה, ובינינו ההצלחה היא שהופכת את החיים למעניינים מצד אחד, ומספקים יותר מצד שני.
שמחה להזמינך להאזנה לטיפ שלי בנושא והרצאת TED מרתקת בקישור הבא:
מכל הלב
חלי
