אנו נמצאים בחודש אלול, בו נוהגים באמירת סליחות. מיום ב' אלול עד יום הכיפורים, נוהגים ללכת לבית הכנסת לפנות בוקר להתפלל ולקרוא פיוטים המבטאים סליחה ומחילה מבורא עולם. על מה מבקשים סליחה? אנחנו מבקשים סליחה על היחס אחד כלפי השני, ומבקשים סליחה מהבורא על כך שלא מילאנו אחר בקשתו, תמצית בקשתו היא "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע.. ובחרת בחיים" דברים ל',ט'ו. ניתנה בידינו אפשרות הבחירה, בין מוות שהוא רע לבין חיים שהם דבר טוב. אנחנו בוחרים איך לחיות את החיים ולהפוך אותם לדבר טוב. עוד לפני כן נאמר במקרא, "ואהבת לרעך כמוך" כלומר בא הבורא ואומר לנו – החיים הם לאהוב את עצמך ואת האחר, לפעמים אנחנו מתבלבלים ונוטים לחשוב שכוונת הבורא הייתה ואהבת לרעך כמוך – רק אם הוא כמוך. אם נבחן מנין הדבר נובע נראה שהפחד מהלא מוכר והשונה, הוא שמאיים עלינו. הבורא מבקש מאיתנו, לא להסיט את מבטינו, לבחור להסתכל על השונה מתוך כבוד ולא מתוך יראת פחד, להכיר את השונה ולהבין שאולי הוא משלים אותנו.
בימים אלו אנו קוראים על אביב גפן, אחד היוצרים החשובים שקם ואומר לאוכלוסיה שלמה של מאמינים: "הייתי בור ואני מבקש סליחה". לא ידעתי, פחדתי להכיר, בחרתי לאהוב רק את מי שכמוני, אני בוחר בחיבור אתכם. איזו גדולה יש באדם לקום ולומר את הדברים. כמה אנחנו נחלקים ומתפצלים בחיינו ובורא עולם מבקש, תאמינו בעצמכם וכך תוכלו להאמין באחר זו תמצית החיים.
לא מכבר נפתחה שנת הלימודים, אותה התחילו ילדים שונים, בעלי כישורים שונים, הבאים מבתים שונים. כל אחד מהתלמידים, ראוי לכבוד כפי שכתב הרב קרליבך וחשוב שנזכור ש"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו". כלומר כל תלמיד צריך וראוי להכוונה על מנת שהבחירות שלו יהיו מוצלחות עבור עצמו ועבור החברה אליה הוא משתייך.
אחריות גדולה מוטלת על כתפי המחנכים להיות עם "לב שומע". כמה הם צריכים לבחור בכל יום מחדש להאמין בעצמם, להאמין בילדים וכן לבחור להאמין בממונים עליהם שיעשו ככל שביכולתם להגן על זכויותיהם.
בואו נאמין בעצמנו מחדש, נאמין באחרים, נשמח בחלקינו ונשמח בחיים. כן, נדע גם לבקש סליחה.
אתם מוזמנים להאזין לעמיר בן עיון, ישי ריבו, ונתן גושן שרים את "אדון הסליחות" פיוט שנהוג לשיר עד יום הכיפורים.
