לקוחות רבים בסדנאות אומרים לי:" אני ויצירה לא חברים טובים! אני לא פיקסו" או דברים מסוג זה שמביעים מן כעס, או עלבון מהיצירה, ובטח התנגדות. ואז הם מתיישבים, מתחילים לעבוד, מנסים אותי בכל מיני צורות לבדוק שאני לא מגבילה אותם, ובסוף הסדנה מתפעלים בעיקר מהגיוון שהם בחרו, מהשוני בין היצירה שלהם לבין הדוגמה שלי או היצירות של המשתתפים האחרים. לא, זה לא קסם, לא נס ולא קורה רק אצלי: זה חופש הפעולה שאני מזכירה ללקוחותיי.
רובינו נמנעים מיצירה בגלל איזו אגדה שבנינו לעצמינו לדמות יצירה. בתור ילדים הראו לנו את קדישמן, את רודן, את מוצרט ואמרו לנו: "זו יצירה!" ואנחנו אמרנו לעצמנו: "ואללה! אני אף פעם לא אצור ככה" וזה נתן למח העצלן שלנו תירוץ לא ליצור יותר.
ואכן אנחנו אף פעם לא ניצור ככה! אף פעם מה שיוצא בפועל לא יהיה זהה למה שעיני רוחנו רואות. מה שאנחנו ניצור בפועל יהיה הרבה יותר טוב! ומוצלח! ובעיקר: אמיתי!
רוב הפעמים מה שעוצר בעדינו מליצור זה בעיקר הפחדים שלנו: "מה אם אחרים לא יאהבו את זה?", "מה אם זה לא יצא כמו שדמיינתי?", מה אם אני לא אצליח?".
ובדרך שוכחים שלהצליח זה מאוד שונה מאדם לאדם, וכל אחד יאהב דברים שונים, והרבה פעמים כשאומרים לנו "לא משהו" על מעשה ידינו, הצלחה ויופי לא נכנסים לתמונה, אלא מדברים מתוך ציפייה, או חוסר הבנה או אפילו קינאה!
ובעיקר, כשאנחנו מתנגדים ליצירה, זה בגלל שאנחנו עצמינו דמיינו משהו בתור ילדים, אולי אפילו פעוטות, ולא ידענו למחול לעצמינו על חוסר ניסיון והתאכזבנו מהביצוע.
אל דאגה! המצב לא אבוד! לי יש תרופה מצוינת לתופעה: רוצים ליצור? הנה לכם פיתרון מכושף מהאגדות: מכשפת היצירה!! יצירה פשוטה, ידידותית לסביבה, עם ציוד וחומרים שנמצאים בכל בית ובעיקר: ללא נצנצים!!! מכשפה טובה או רעה (או כמונו קצת מזה וקצת מזה) שתביא לכם את כישוף המחילה כך שכל יצירה מעכשיו והלאה תביא לכם הנאה: כי יצירה חשובה לבריאות הנפש, והיא לא קשורה ליופי ובטח לא להצלחה 😊
יצירה אגדית שתהיה לכם!!!
פרויקט: בובת סמרטוטים
טכניקה: מיחזור,[תפירה]
ציוד: מספריים, מחט צמר, טושים [מחט וחוט לתפירה], אקדח דבק חם
חומרים: גרביים ישנות ללא זוג, שאריות צמר, שאריות סול/לבד
אופן העבודה:
- בוחרים גרב ללא חורים בקצה של האצבעות וכף הרגל, בצבע שמתאים לסוג המכשפה: לבן/צבע בהיר למכשפה טובה או שחור/ירוק לרעה.
- מגלגלים 5-6 גרביים אחרים לכדור גדול וממלאים את הגרב שנבחר לבובה. אפשר למלא כמה שרוצים – חשוב שהגרב החיצונית תהיה מתוחה, ללא קמטים, והאורך של החלק המלא לא יהיה גדול יותר מרוחב הגרב.
- קושרים את הגרב הדוק למילוי [או תופרים סגור, או מדביקים בדבק חם] וגוזרים את השארית של הגרב.
- תופרים שער מסביב לחלק העליון של הראש (בקוטב הנגדי מהקשר. תפירה של הסגירה). פשוט עושים שורה או שתים של לולאות באורך הראש, ומסביב לו, מצמר בצבע מתאים לנו.
- משאריות הלבד /סול תופרים/מדביקים כובע מכשפה חרטומי מדביקים את הכובע מעל השער.
- אם רוצים אפשר לצייר או להדביק תווי פנים: עיניים, אף, פה; או כמובן להדביק חלק מהתווים ולצייר אחרים
תיהנו!!! ואל תהססו ליצור כמה כאלה, בכל מיני צבעים וגדלים, ואף לתת אותן במתנה!
אירינה דלח – מדריכה למלאכות יד
