לעיתים בוחרים לוותר, להחליק או לרצות את הילד, פשוט כי זה מרגיש נעים וקל יותר מאשר להתמודד עם בכי, כעס או עימות.
אבל דווקא כאשר אין לילד גבולות ברורים ועקביים, עלולה להיווצר אצלו תחושת חוסר יציבות וחוסר ביטחון פנימי, תחושות שיכולות ללוות אותו גם בבגרותו.
חשוב לזכור כי גבולות אינם עונש. גבולות הם מסגרת שמעניקה לילד תחושת ביטחון.
כשילד יודע שיש כללים ברורים, שיש עקביות, שיש מבוגר שמחזיק עבורו את המרחב, הוא מרגיש מוגן יותר.
דווקא בתוך המסגרת הזאת הוא יכול להתפתח, לחקור, לטעות ולגדול.
ילד שלא למד גבולות עלול להפוך למבוגר שמתקשה להתמודד עם תסכול. מבוגר שמצפה שהעולם יתאים את עצמו אליו, שמתקשה לקבל ביקורת, לעמוד בזמנים, לשמור על מערכות יחסים יציבות או להתמודד עם אכזבות.
לעומת זאת, ילד שלמד גבולות בריאים גדל בדרך כלל עם יכולת טובה יותר:
• לכבד אחרים
• להציב גבולות לעצמו
• לפתח אחריות אישית
• להתמודד עם דחיית סיפוקים
• לבנות ביטחון עצמי אמיתי ולא תלוי אישורים מבחוץ
חשוב להבין כי גבולות לא נמדדים בכמה אנחנו קשוחים, אלא בכמה אנחנו עקביים.
אפשר להיות אמפתיים ועדיין לעמוד מאחורי העקרונות שלנו.
הורות היא לא רק לדאוג שהילד יהיה מאושר עכשיו, הורות היא להכין אותו לחיים האמיתיים, שבהם לא תמיד יקבל מה שהוא רוצה, לא תמיד יסכימו איתו, ולא תמיד יהיה לו קל.
וכשאנחנו מלמדים ילד להתמודד נכון עם גבולות בילדות, אנחנו מעניקים לו כלים רגשיים שילוו אותו בזוגיות, בקריירה, בחברות ובמערכת היחסים שלו עם עצמו.
בברכה,
זיוה לויטנוס
