אם אתם מספיק מופרעים (רק שעדין לא גיליתם זאת) אתם מוזמנים להצטרף אלי לסדנא בחשיבה מופרעת
פנייה זו מיועדת לבנים , בנות ומה שביניהם.
שלום ותודה שנכנסתם לאתר שלי.
התוכן באתר זה עשוי לשנות את מצב הרוח שלכם, לגרום לחיוך קל ולהפרעה בעבודות הדורשות ריכוז, דיוק או התעסקות עם כסף – שימו לב !
אם התחלתם לקרוא והתעייפתם, רצוי להפסיק מייד כדי להימנע מתופעות לוואי קלות.
כעת רצוי להזמין לצפייה באתר מישהו אהוב ולהודות לו בנשיקה על מה שהוא.
לקביעת פגישת ייעוץ ולהזמנת הרצאות וסדנאות
050-7155548
מוזמנים להצטרף לטיפים בדף שלי
כאן יש משהו ממש מדליק
כאן אפשר להכיר אותי הכי טוב
כאן זה בשביל הנשמה
קוראים לי יונתן פרנקל ואני מחפש אנשים שלא לוקחים את עצמם ברצינות רבה מידי. אני מאוד אוהב לחלוק עם אנשים את הידע המקצועי שיש לי.
בילדותי הייתי די מוכשר בנגינה אבל לא ממש אהבתי לתרגל. ואילו בכדורגל, אהבתי להתאמן אך לא הייתי מוכשר כלל. בסוף התפשרתי על עיסוק בספורט שם אני מתמיד עד היום.
לפני שאני מספר ומברבר על עצמי, אני מפנה אתכם לחוות הדעת שם תוכלו לקרוא מה אנשים חושבים ואומרים עלי – מאחורי גבי.
בקשת התחשבות
שעות הפעילות שלי גמישות. אולם בין 2 ל 4 בצהרים אני חייב לנמנם את הסיאסטה שלי. אז אם אתם מתקשרים בשעות הללו ואני עונה לכם קצת מנומנם- אנא, גלו הבנה. לוקח לי כמה שניות להתאפס.
במקרים של מצוקה תקשורתית דחופה אפשר כמובן להתקשר, ואני כמובן מתאפס מייד.
אני מומחה בתקשורת שיווקית, וחושב בחשיבה MופרAת מחוץ לקופסא, כל יום. כל היום. בהרצאות שלי, אני מסביר את ההבדל בין חשיבה מופרעת רגילה, לבין חשיבה מופרעת מחוץ הקופסא.
למדתי 3 שנים לימודים מרתקים בחוג ללימודי ארץ ישראל בבית ברל. אני אוטודידקט ואת הידע שלי בתקשורת ובשיווק רכשתי במהלך רבע המאה הקודמת. וכמו שאומרת הבת שלי – "אתה בן אדם די עתיק".
תחום התקשורת עניין אותי מאז שאני זוכר את עצמי.
השמצות
בני משפחתי היקרים אומרים עלי שאני מסוגל לזהות שמות של תחנות רדיו בטלפתיה וכי אני מסוגל להקשיב להלמות ליבם של הקריינים, אני כמובן דוחה בשאט נפש את ההשמצה הזו. (אם כי לעיתים די קרובות, אני מזהה את התחנה לפי קולו של הקריין).
אם להיות רגע רציניים- מכשיר רדיו פשוט בגודל קופסת סיגריות שהיה ברשותי בזמן מלחמת לבנון הראשונה, 1982 היה האמצעי היחיד שאפשר לי להיות בקשר עם העולם ברגעי הייאוש במלחמה, ולהאזין לדיווחים האנטישמיים של ה- BBC מלונדון – שם כידוע הייאוש נעשה יותר נוח, כמאמר השיר "לונדון" שכתב חנוך לוין, מה שעצבן אותי עוד יותר.
במסגרת עבודתי אני חשוף למאות תכניות רדיו, טלוויזיה, אתרי חדשות באינטרנט, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות, עיתונים וכותרים.
כשאני הולך ברחוב, אני לא מסוגל לעבור ליד לוח מודעות ולא להתעכב לידו ולקרוא, וכל מי שאוחזת בידי באותו רגע מפתחת כלפי רגשות מעורבים (ובדרך כלל, זו אותה אחת שאוחזת בידי ולפעמים גם בגרוני, כבר הרבה שנים) זה מה שקורה כשהיצירתיות מאימת על הזוגיות.
כשהילדים שלי צוחקים עלי שאני מסוגל לזהות עיתונים עפ"י צורת הפונטים שלהם, אני ממש כועס אבל מייד נרגע ומגיב מיד במקום הכי כואב ומקצץ להם מדמי הכיס – אני לא פראייר לשמוע השמצות ולא להגיב.
ניסיון
למעלה מ- 25 שנה אני עוסק ביחסי הציבור ובתקשורת שיווקית על כל מרכיביה.
הקמתי וניהלתי את יחסי הציבור של נאות קדומים – אתר תיירות מקסים ליד יער בן שמן, בהמשך עסקתי בשיווק וביחסי ציבור בחברה להפקת אירועים, וכיום אני משגע את הלקוחות שלי בכל מיני רעיונות שונים ומשונים. אני מומחה בפיתוח מודיעין עסקי, באיתור הזדמנויות לחשיפת בתקשורת, ובאיתור פתרונות יצירתיים ודרכים אפקטיביות לשיווק ויחסי ציבור. בין לבין עסקתי גם בכתיבה עיתונאית, וכיום אני מפרסם מאמרים מקצועיים בנושא התקשורת השיווקית.
"אבא עושה בושות"
הילדים שלי אומרים לי כל הזמן שאני עושה להם בושות. כשאנחנו נכנסים יחד למעלית שנמצאים בה אנשים שאנחנו לא מכירים – הם נכנסים לחרדות. לא, הם לא חוששים שהמעלית תיתקע – הם חוששים שאני אוציא כרטיסי ביקור ואתחיל לדבר עם האנשים הללו שאנחנו לא מכירים. אני כנראה נכשלתי בחינוך שלהם, שכן אמרתי להם כל השנים ש"אסור לדבר עם אנשים זרים". בגלל החינוך הדפוק שלי, הם לא מבינים למה חשוב לבעלי עסקים לנצל כל הזדמנות כדי לדבר עם בני אדם (לך ותסביר להם כמה יעיל יהיה להתחיל שיחה במעלית שבה אין כל כך לאן לברוח ממך) או כמו שהם אומרים לי: "אתה, והנטוורקונג שלך, או איך שאתה אומר את זה- יצאת לנו כבר מכל החורים" (המילה היא כמובן Networking ובעברית רישות עסקי).
סמדר שיר הסופרת והעיתונאית, כתבה פעם משהו בעיתון על דלקת שקדים. במקרה יצא העניין הזה לפני ט"ו בשבט – ואני בעוונותי שלחתי לה בדואר ענף עם פרח שקד. היא פרסמה את הספור בעיתון והזכירה את שמי- ובגלל זה הילדים שלי לא דיברו איתי כמה שעות.
דני רופ כשהייה בערוץ 2, קיבל ממני, מכתב עם עלי שלכת כדי לבשר לו שהסתיו הגיע (רק שכל העניין הזה היה בסוף אוגוסט כאשר השלכת היא די נדירה, מה שהפך את הסיפור הזה לאייטם חדשותי) הוא הראה את העלים בשידור חי הקריא את המכתב תוך שהוא כמעט ונחנק מצחוק, והזכיר את שם הארגון בו עבדתי ואת שמי – מה שגרם לילדים שלי לא לדבר איתי כמה ימים.
לרינה מצליח מערוץ 2 הבאתי בקופסת פלסטיק נמלים מעופפות שמזדווגות באוויר עם הזכרים והיה צחוק גדול בזמן שידור האייטם הזה. אל תנסו להזדווג באוויר זה עלול להיות מסוכן, הנמלים הזכרים מתים אחרי ההזדווגות. (מי שלא מאמין לתופעת הטבע המקסימה הזו מוזמן להקליק בגוגל "הזדווגות נמלים") – אחרי העניין הזה, הילדים שלי הם איימו עלי ש"אם אתה ממשיך ככה עם השטויות שלך, אנחנו מתלוננים במועצה לשלום הילד שאתה עושה לנו בושות".
בייאושי הרב פניתי לאשתי – אהבת חיי, ובשם האהבה הזו ביקשתי את עזרתה בשיקום היחסים שלי עם הילדים המשותפים שלנו. היא נשקה לי קלות, ומלמלה משהו על כך שאהבה זה באמת דבר חשוב. "אבל כעת תסלח לי", היא אמרה. "אתה בדיוק מפריע לי לסיים את המכתב למועצה לשלום הילד".
למרות כל האיומים הללו אני משתדל לשרת את הלקוחות שלי בצורה הטובה ביותר (עם כל הכבוד לבני הבית שלי).
האבחנה והטיפול הרפואי
את "הפרעת היצירה" שלי קשה לי להסביר מבחינה רציונאלית, יחד עם זאת אני דואג לטפל בעצמי. רופאים אמרו לי שאני באמת משוגע.
מה לא נתנו לי כדי להירגע (רק דברים חוקיים כמובן, ע"ע עלה ירוק): תרופות הומאופתיות, טיפול בדמיון מודרך, תקשור עם חוצנים, אפילו הציעו לי את "חצי פתח תקווה" (מהמערכון של הגשש החיוור) – נאדה. כלום לא עזר.
רק שני דברים עוזרים להרגיע אותי- הדבר הראשון הוא החיוך של הלקוח שמקבל את השירות שאני מעניק.
הדבר השני, הידיעה שלתשלום שאני מקבל יש כיסוי (וברוח הימים האלה – רצוי שהתשלום יכלול גם מניות הגז של יצחק תשובה)
מה כולל השירות שלי
כתיבה ודוברות תוך עבודה מול גורמי שידור והפקה; הפקת אייטמים וידיעות חדשותיות; הדרכת בעלי תפקידים לקראת הופעות בכלי התקשורת; ייזום, ארגון והפקת אירועי תקשורת ויחסי ציבור; פיתוח מערך התוכן להפקות תכניות טלוויזיה; קשר עם עיתונאים, מפיקים, וגורמי שידור.
יחד עם זאת, כדאי לדעת – עמדתי לא אחת עם אוזניות מוכן לראיון בשידור חי ברדיו (וכמובן שהראיון בוטל כי היה אירוע "חשוב יותר"), הגעתי עם לקוח לראיון באולפן טלביזיה בשעה 5.45 בבוקר והתחקירן "שכח" לעדכן אותי שהאייטם בוטל, אפילו את שם הלקוח שלי סרסו פעם. כך זה בחיים – יום עסל יום בסל.
בכל הרגעים הללו לא הצליחו לקחת ממני את ההומור שאימצתי לעצמי.
בסיום מו"מ ארוך ומתיש עם לקוח אחד, אחרי שהכל היה כבר סגור – הוא אמר לי שהוא צריך "לדגור" על הצעת המחיר ששלחתי אליו.
כמובן שלמחרת המתינה לו במשרד תבנית ביצים עם אפרוח קטן וחמוד. אחת הביצים הייתה "ביצה קשה" – מבושלת, ועליה רשמתי את המילים "הצעת הגשה" (לא שכחתי לצרף גם שקית קטנה עם מלח). כמובן שהלקוח סגר את העסקה. "אם ככה אתה משגע אותי", הוא אמר, "אני רק יכול לתאר לעצמי מה תעשה ללקוחות שלי" אמר – וחתם על הצ'ק עבורי. אגב – לאפרוח שלום, הוא הועבר לגן ילדים סמוך למשרד.
אחרי כל זה – אם יש לכם כעת כוח לקרוא משהו קצת יותר מקצועי – אתם מוזמנים להיכנס ל"מאמרים ותקצירי הרצאות".
