לפעמים אנו מעדיפים פשוט לא להתמודד, מעמידים פנים שהכל בסדר,
כלפי חוץ מקרינים שהכל ורוד, מעלים תמונות לרשתות חברתיות עם חיוך ענק,
אבל בפנים משתוללת סערה.
האמת שגם אני הרבה פעמים העמדתי פנים שהכל בסדר, לא רציתי שישאלו אותי שאלות קשות,
שיחשבו שאני חלשה, זקוקה לעזרה.
אז עדיף פשוט לא לחשוף, לא לספר… עדיף באמת?
לא!
אנחנו יכולים להעמיד פנים שהכל בסדר, לנסות להאמין לסיפור הפנימי הזה שאנו מספרים לעצמנו אין ספור פעמים, אבל ברגע שיגיע הטריגר, הכדור שלג הענק הזה יתפוצץ.
הגעתי לתובנה חשובה בחיי בשנים האחרונות, כשיש בעיה צריך לפתור אותה ולא להעמיד פנים שהיא לא קיימת או שהיא תעלם מעצמה. היא שם והיא לא תלך לבד לשום מקום!
אנשים חושבים שאם יגידו לעצמם כל מיני מנטרות (מסרים), יתנהגו כאילו הכל בסדר, הם יצליחו להתגבר על מה שהם מרגישים.
אז נכון, חלקנו הגדול עם ראש מאוד חזק וגם כשהרגש צועק שלא טוב לו, הראש עומד על שלו ואומר לרגש שהוא פחות חשוב, הוא לא מחליט.
אז מי בעצם מנהל אותנו? הראש או הרגש או שבעצם הם חלק מאיתנו אבל אנחנו צריכים לקחת פיקוד, בדיוק כמו הורה שיודע להקשיב ולתת יחס לילדיו אך גם לשים להם גבולות.
חברים/ות אל תיתנו לראש למנוע מכם לעשות שינויים, אל תפחדו, אל תעמידו פנים שהכל בסדר כשמרגיש לכם אחרת, תפעלו!
תהיו אתם המנהיגים, תובילו את עצמכם בדרך הנכונה עבורכם.
זיוה לויטנוס
