ד"ר אדית אווה אגר כתבה בספרה "המתנה": "בסופו של דבר מה שחשוב זה לא מה שקרה לנו, אלא מה אנחנו בוחרים לעשות עם זה. כולנו מתמודדים עם סבל – עצב, אובדן, ייאוש, פחד, מצוקה, כישלון… אבל יש בידינו בחירה: להיכנע ולוותר נוכח טראומה או קשיים, או לחיות כל רגע כמתנה".
כשקראתי את הספר הזה, ישר חשבתי על סבתא שלי ז"ל, על הסיפורים המעטים שהיא שיתפה כניצולת השואה, עוד בצעירותי הבנתי כמה סבתא שלי חזקה, שורדת אמיתית והערצתי אותה על הכוח הנפשי שיש לה.
מאז תקופת הקורונה החיים מאלצים כל אחת ואחד מאיתנו להשתמש יותר במנגנון הישרדותי שלנו ששומר עלינו ועוזר לנו לעבור חוויות ותקופות קשות מאוד, כי הרי בסופו של דבר כולנו רוצים לחיות!
המציאות הנוכחית מורכבת וקשה מאוד נפשית, פיזית, מנטלית, אך ייצר ההישרדות מסייע לנו להמשיך קדימה, להתחשל יותר, להתגבש כעם הנלחם על הזכות הקיומית שלו ורק יחד אנחנו באמת יכולים לנצח את האויב.
חשוב מאוד שנסייע זה לזו, נתמוך ונחזק אחד את השנייה. לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה רק חיבוק חם ולדעת שיש מישהו קרוב שאפשר להישען עליו ברגע של חולשה.
תרשו לעצמכם בימים אלו לבקש עזרה, זה בסדר ולגיטימי אם התקופה הזאת מעיקה עליכם וגורמת לכם להיות עצובים יותר וחסרי אנרגיה ולצד זה חשוב שנדע איך להתאושש ולקום חזרה על הרגליים כי כפי שד"ר אווה כתבה צריך לחיות כל רגע כמתנה!
כולי תקווה שהחטופים שלנו מצליחים לשרוד והלוואי שיחזרו הביתה בשלום!
