אימי היתה נוהגת לומר שפעם היו חיים באוהל, וכאשר החול התלכלך, הרימו את האוהל והעבירו אותו למקום אחר.
אלו היו החיים.
כיום אנו אוספים לנו רכוש רב ואנו משועבדים לו… זהו רק פן אחד של השפעת ההתפתחות העולמית.
השפע הסובב אותנו גורם לנו לשעבד לו את כל זמננו וסדר יומנו. בלי שנרגיש הוא חודר לנו לכל פינה. אף על פי שהוא אמור לאפשר לנו יותר נוחות ורווחה, הוא גורם להרבה לחץ, מתח וסרבול.
הלחץ והמתח חודרים לנו ליחסים, הרכוש מגדיל את הציפיות שלנו מהסובבים אותנו ומעצמנו, והרצון שלנו להיות מעודכנים בכל החידושים שאנו נחשפים אליהם דבר יום ביומו… גורמים לנו לסחרור אינסופי.
התרגלנו לחיות חיים דינמיים שכמו שאומרים 'הדבר היחיד הקבוע בהם הוא השינוי'.
עם זאת אנו צריכים לשים לב שאנו עצמנו לא נהיה היחידים שישארו "אולד פשן" (מיושנים) בכל המודל המתחדש הזה, שלא נשאר מאחור.
חשוב מאד להיכנס למסלול של התפתחות עצמית. להגדיל ראש ולב, כדי שתהליך השינוי המהיר שעובר על העולם לא יהפוך אותנו בדרך לרובוטים, שבקושי מספיקים להסב את הראש אחר הסחרור ההתפתחותי המהיר הזה. כמו שהראתה לנו הקורונה, המרוץ הזה יכול להפסק, ואנו נישאר עם עצמנו. כדאי שנשכלל את כישורי התקשורת שלנו, את הכישורים החברתיים, ואת היכולת להכיל את עצמנו, את הזולת וגם את השינוי הפנימי שנדרש מאיתנו כדי לזרום עם כל שינוי שהחיים מביאים לפתחינו.
רוצים להצטרף אלי ולגדול יחד? הצטרפו לבית הספר "מאסטר יו" שיהפןך. אתכם לטופ מאסטר! 0528167090
