השיר "סוף הוא תמיד התחלה" בביצועה של להקת 'הופה הי' למילים של המשוררת לאה נאור מתחיל במילים:
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
– טוב יותר?
– רע יותר?
– לא יודעת מה יותר….
גם בחיים המתנהלים ברצף של יום רודף יום, יש תקופות שניתן להגדירן עם התחלה וסוף. יש את אלו הנוגעות לכולם כמו למשל עונות השנה שהן מחזוריות, אבל ניתן להגדיר התחלה וסוף וברמה האישית יש את תקופת הילדות והבגרות בה אנחנו תלמידים בגן או בבית הספר שהן חד פעמיות, ברגע שהסתיימו לא יחזרו.
הפעם בכתבה אני מבקשת להתייחס ל'התחלות, ול'סופים'. חלקנו חוששים מהתחלות חדשות שנוטעות תחושה של חוסר וודאות, התמודדות עם תפיסת המסוגלות האישית, חשש מכישלון, הצורך להתחבר ולהוכיח את עצמי, להיות שייך.
אצל אחרים ה'סופים' מאיימים ומעלים רגשות ותחושות של פרידה, חשש ממה יהיה, אכזבה, געגוע, כאב ועוד…
ואכן התחושות שהתחלות וסופים חדשים מעוררים אצלנו שונות. יש מי שמתרגש מהתחלה חדשה ומחכה לה ולעומתו מי שחושש ממנה ומנסה לדחות אותה עד כמה שניתן. יש מי שמחכה בקוצר רוח לסיום ומקווה שהחדש יביא עימו שינוי מרענן ויש מי שמתאבל על הסיום ומנסה לדחותו עד כמה שניתן.
סיפור קצר:
נער ונערה נפגשו והתאהבו ממבט ראשון. הם חוו אהבה גדולה, בילו יחד שעות ונהנו מאוד האחד מחברתה של השניה. כשהתחילו לחשוב על עתיד משותף ולתכנן את חייהם יחד, ההיגיון השתלט במוחה של הנערה והיא הבינה שלטווח הארוך הזוגיות הזו לא תחזיק מעמד ולכן על מנת לצמצמם עד כמה שניתן את הכאב היא נפרדת מחברה בלב כואב.
כעת ננסה לבדוק אילו דרכי חשיבה ופעולה עומדים בפני הנער המאוהב שחברתו זנחה אותו:
*ליבו נשבר לרסיסים והוא מחליט שהוא לא יחזור לעולם לחוויה הזו ולכן מוותר על אהבה בזוגיות.
*ליבו נשבר והוא מנסה מיד למצוא אהבה חלופית, אך משום שהוא לא נפרד מכאב הפרידה, כל פעם שהאהבה מתעוררת, הוא יוזם פרידה כדי להגן על עצמו מהכאב שהוא זוכר.
*ליבו נשבר לרסיסים הוא כואב ועצוב ומעבד את החוויה הקשה שעבר, לומד מהניסיון ובונה לעצמו דרכי התנהלות לקראת ההתאהבות הבאה. מה יוכל לעשות אחרת על מנת לשמור על עצמו יותר. הוא יודע שמגיעה לו אהבה והוא ינסה להבין איך לעשות זאת אחרת.
הסיפור הזה והניתוח בעקבותיו מדגימים לנו את הקשר בין סוף להתחלה. החוכמה היא ללמוד מכל חוויה שלנו, מכל סוף של תהליך לאיך אנחנו הופכים להיות טובים יותר, מוצלחים יותר ומוכנים יותר להתמודדיויות שהחיים מזמנים לנו.
ההצלחות ובעיקר הכשלונות שלנו הם השיעורים הכי טובים שלנו לצמיחה ושיפור במידה ואנחנו מעבדים אותם לעצמנו ולומדים מהם לפעם הבאה.
