האם גם אתם עושים את הטעות הזו ומתעלמים מדעת הסביבה על חסרונותיכם?
רובנו מורגלים לאטום את אוזננו לביקורת. זה לא נעים לנו שאחרים מטילים בנו דופי, ואנו מאמינים שההתפתחות שלנו תלויה בעצמנו וברצוננו בלבד, ואין לנו צורך להערות מבחוץ. ואם יהיה זה לצורכנו – נשנה.
השאלה היא: האם יש לנו דרך להכיר את עצמנו ולהיות מודעים לעצמנו, בעצמנו?
בתהליך ההתפתחות שלנו, אנו עוברים תהליך של התפכחות מתפיסות ואמונות שונות ש'דבקו' בנו בילדותינו; אם דרך הסביבה ואם דרך המסקנות שהסקנו בתור ילדים.
מסתבר שבתור ילדים יכולת השיפוט שלנו היתה מוגבלת והיא שונה מזו שיש לנו היום.
עם זאת יקשה עלינו להבחין בחלק מהטעויות שלנו בעצמנו.
ומדוע? כי אדם קרוב אצל עצמו, אדם משוחד מעצמו, ואף אם יש לו יכולת לצפות בעצמו בכל צדדיו, עדין יש לו עיוורון בקשר לחלקים מסוימים במנגנון שלו, שבהם לא יוכל להבחין בעצמו. עדין הוא נתון בתוך הראיה שלו עצמו, ולא יכול להבחין בכל פגמיו, וזה יכול להיות בדבר מאד עיקרי שמנהל אותו.
לעומת זאת לאדם מבחוץ קל להבחין בטעויות שלנו. הוא יכול להבחין בסתירות שבתוכנו בקלות. לכן עלינו ללמוד להקשיב גם לביקורת שנוחתת עלינו מבחוץ. אמנם אנו יכולים לשמוע ולקחת את הדברים לבחינה מחודשת, אך לקחת בחשבון שיכול להיות ויש פה אוצר עבורנו. דרך נוספת לגלות זאת היא ללמוד להכיר את הטיפוס שלנו ואת המנגנון שלנו, כך שלא יוכל לעוור אותנו. ועדין ההמלצה שלי היא לבחון את עצמנו עם עוד אדם, כיון שבסופו של דבר אנו משוכנעים עמוקות במה שאני קוראת "השטויות שיש לנו בראש". ואלו מנחים אותנו בחיינו מבלי שנשים לב שיש בהם טעות.
אז אם אתם רוצים להיות בחופש ובחירות מלאה, ולהפסיק להיות עבדים למנגנון שמעוור את עינכם, תצטרכו להקשיב לאדם נוסף שיראה לכם איפה אתם טועים. ניסיון להיות בראיה אובייקטיבית מלאה לא באמת יכול להצליח. זו קביעה נחרצת, אבל היא אמיתית, ובאה מהשטח!
מעוניינים להכיר את הטיפוס שלכם? כתבו ל0528167090 ותוכלו ללמוד על עצמכם.
