תקופת החגים הבינלאומיים בפתח, או איך שאני קוראת להם, תקופת הקניות.
לפני שאנחנו ממלאים את העגלה ומרוקנים את הארנק, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו:
"האם אני צריך את זה? האם אני באמת צריך את זה? או שאני רוצה את זה?"
האם זה משהו שיצבור אבק על המדף אחרי תקופה קצרה?
אשתף איתכם סיפור קצר:
לפני כשמונה שנים נסעתי עם בן זוגי לארצות הברית עם מזוודה וחצי.
אחרי סיבוב של כחמישה חודשים, חזרנו לארץ עם ארבע מזוודות גדולות וארבעה Carry-ons בעודף משקל שעם הכסף שבזבזתי על המזכרות המיותרות ועל המזוודות, הייתי יכולה לקנות כרטיס במחלקה ראשונה.
בזבזתי בלי הכרה.
כיום, רוב הדברים שקניתי נזרקו או נתרמו.
זו הייתה חווית למידה מצוינת על תרבות הצריכה והדרך בה גורמת לנו להרגיש שאנו צריכים אותה, שהאמת היא הפוכה. בלעדינו היא לא יכולה להתקיים ואנחנו אלה שיכולים לשלוט בה.
אני לא אומרת שלא לפנק את עצמנו, זה בסדר גמור ואף מומלץ, אבל במידה. כי כמו הרבה מאוד דברים אחרים, שיכולים לגרום לנו הנאה, יותר מדי מהם, הופכים לבעיה בלי שבהכרח נהיה מודעים אליה.
האושר שלנו ושל היקרים שלנו הוא לא Made in China.
אז שלא נראה שחור בעיניים בבלאק פריידי הקרוב, שימו מסיכה על הפה ועל האף ומנעול על הארנק.
