רובנו יודעים שדחיינות היא הרגל גרוע. אך רק לעיתים רחוקות אנחנו חושבים על הדרכים בהן היא משפיעה על חיינו. אנחנו גם לא מחשיבים את היקף ההשלכות שלה.
אתה יודע, באופן אינטואיטיבי, כי לכל החלטה שאתה מקבל יש מחיר. תמיד.
נניח שעליך לבחור בין שתי פעילויות: פעילות א' ופעילות ב'. אינך יכול לעשות את שתיהן. עליך לבחור אחת על פני השנייה. בתרחיש זה, פעילות אחת הופכת ל"מחיר" של האחרת. אם תבחר בפעילות א ', עליך לוותר על פעילות ב'. אם תבחר ב', לא תוכל לעשות א'.
במשפט זה טמונה הסיבה בגללה חשוב לזהות משימות ופעילויות המשלימות את היעדים שלך. אין לך זמן לעשות הכל.
תחשוב על עיקרון זה בהקשר של דחיינות. בכל פעם שאתה דוחה ביצוע של משימה חשובה, אתה בעצם בוחר פעילות אחת על פני פעילות אחרת. הבעיה היא שהמשימות שאתה דוחה לעולם אינן נעלמות. הן נשארות, מחכות לך, וככל שחולף הזמן דורשות ממך יותר ויותר תשומת לב.
בשלב מסוים תצטרך להתייחס אליהן וככל שתדחה את ביצוען, הן יהפכו לדחופות ולמעיקות יותר.
בסופו של דבר, הדחיינות שלך באה לידי ביטוי בסדר היום שלך. סדר יום זה הוא המכתיב את התוצאות שלך: ככל שתדחה יותר משימות חשובות אתה ועבודתך תהפכו לפחות אפקטיביים. גרוע מכך, מרוב משימות שאגרת ולא נגעת בהן עדין, יהיה לך קשה יותר ויותר לנהל את זמנך בצורה אפקטיבית.
זכור: המחיר שאתה משלם עבור הדחיינות שלך לא תמיד נראה לעין באופן מיידי. אבל, שלא יהיו לך שום ספקות בעניין. הדחיינות תגבה מחיר יקר (עם ריבית קטלנית) מחייך האישיים והמקצועיים.
