מה דעתכם על החברה הישראלית ב-2022? עברנו את ראש השנה, יום כיפור וממש עוד קצת ונעשה סיכום שנתי, הצבת מטרות ותוכניות פעולה לשנה החדשה ונפתח את שנת 2023. האם אנחנו נרגשים ושמחים להתחיל עוד שנה? באופן אישי ועסקי אני אוהב פתיחות שנה, זה הזדמנות נהדרת להוציא לפועל משימות חדשות, להתפתח, להשתפר ולהתקדם בעסק ובחיים האישיים, אבל האמת ועם יד על הלב ושנים של תרומה לקהילה ולחברה, כאדם פרטי, כקצין, כמשרת ציבור וכשומר סף אני מרגיש שעוד שנה במדינה שלנו, בחברה שלנו זה ממש שונה מעוד שנה בעסק ואני ממש לא נרגש לקראת זה.
התדרדרות מוסרית שעברה למסלול המהיר
כן. בואו נשים את זה על השולחן, יש כאן התדרדרות מוסרית וחברתית והיא לוקחת את כולנו איתה למטה, זה מחמיר מיום ליום, מרגע לרגע ולכן הטור החברתי הזה מוקדש כולו לנושא הזה, לכם, לי, לדור העתיד שאולי יהיה פה. לעיתים נדירות אני פוגש אנשים שחיים תחת כיפת הגנה אישית ורודה שהם יצרו לעצמם, אנשים שלא מסכימים עם העובדה הפשוטה שהחברה שלנו מתדרדרת בקצב מהיר… קשה לא לראות את זה, לא להרגיש את זה ולא לשמוע את זה בכל מקום, ביטחונית, מוסרית, ערכית, מקצועית הכל בדעיכה, לעיתים אופטימיות יתר ואהבת הארץ מעוורות אותנו לראות את מה שאנחנו לא רוצים לראות, נהיה פה לא נעים.
פרח שפורח בשדה של פרחים נבולים
האם לפרח כזה יש סיכוי אמיתי לשגשג? או במילים אחרות האם זה שנעשה את הכי טוב שלנו כדי לייצר שגשוג ושפע פרטיים יעזרו לנו בסביבה כושלת? זו שאלה שכל אחד יכול להתעמק בה עם עצמו ואני מאמין שכל אחד מאיתנו כנראה יקבל תשובות קצת שונות בהתאם לשלב בו הוא נמצא ולתפישת עולמו. אני מאמין שכל אור מתחיל בקטן ומבפנים.
מראה מראה שעל הקיר…
האם פניי כפני החברה ופני החברה כפניי? אני שואל זאת את עצמי הרבה, כי יש הרבה רגעים שאני מרגיש שזה לא נכון אבל האם לא כל אחד מאיתנו אומר לעצמו את זה? אני נוהג טוב, האחרים נוהגים בהפקרות, אני ממחזר והאחרים מפזרים זבל בכל מקום, אני מנומס והאחרים מופרעים, אני שוחר שלום והאחרים מלחמה וריבים, אני חכם וכל השאר לא מבינים כלום. אם כולנו מספרים את זה לעצמנו מדי יום אנחנו בוודאות מפספסים כאן את התמונה הגדולה.
אחריות זה תמיד עניין אישי
לסיכום הטור החודש, אנחנו רחוקים מלדעת כיצד יתגלגלו הדברים ובאיזו חברה נחיה בעוד כמה שנים אבל בדבר אחד היו סמוכים ובטוחים… אחריות לא ניתנת להאצלה, לא ניתנת לחילוק או שיתופיות, אחריות היא תמיד, אבל תמיד אישית. שיח מכבד מתחיל בנו, חוכמה, ידע והכרת השונה מתחילה בנו, התנהגות יפה, עזרה לזולת, תמיכה באנשים אחרים, מתחילה בנו כמו גם דאגה לרווחה האישית והבריאות שלנו. יש המון שאנחנו יכולים לעשות למען החברה וזה הכל נמצא בתוכנו, אם נקבע סטנדרטים לעצמו ולסביבה שלנו ולא נתפשר עליהם נוכל להתחיל לשנות את עצמנו ולהדביק את הסביבה האישית שלנו, זה כל מה שצריך כדי להתחיל.
מה דעתכם? אשמח לשמוע מכם במייל האישי שלי: [email protected]
