לשם הכנת הכתבה נפגשתי עם דובר הארגון, גל כהן ועם אחראי התקינה, בועז קייזרמן.
חשוב להם להביא לתודעת הציבור שלמדבירים יש גוף מקצועי שמאגד את חלקם ומשמש בקר לעבודה בסטנדרט מסוים. כל המדבירים בארגון ומחוצה לו, כפופים למשרד להגנת הסביבה וכל מי שחבר בארגון, מובטח שיש ברשותו רישיון מדביר מוסמך בתוקף.
הערת ביניים: ההבדל בין הדברה תברואית להדברה חקלאית הוא שהחקלאית נאכפת על ידי משרד החקלאות ואין צורך ברישיונות למי שעוסק בהדברה זו, על אף שחלק מהחומרים בה מסוכנים הרבה יותר מחומרי התברואית.
אני גל כהן ואני מדביר כ – 20 שנה. סיימתי שירות קבע ופניתי לתחום ההדברה. בחברה הראשונה בה עבדתי ניהלתי צוות עובדים מבחינת: רכבים, תפעול, הצעות מחיר ללקוחות פרטיים ומסחריים, שיווק והדברה. 9 שנים פעלתי בשטח ומשם עברתי לחברה גדולה, בתפקיד דומה, ולאחריה עברתי לחברה קטנה שבה היה ויש לי אופק לעשות עוד ממה שאני מסוגל ואוהב.
בתפקידיי, כאיש שיווק בתחום ההדברה, לקוחותיי זוכים למענה מקצועי בהתאמת הפתרון לבעיה בראש ובראשונה בזכות ניסיוני והכרתי את פעילות המדביר בשטח. רק לאחר מכן בכובע המסחרי.
אני מאוד אוהב את תחום ההדברה ולפני כ – 8 שנים החלטתי לפנות למספר קולגות ויחד הרמנו את הכפפה שנקראת "ארגון המדבירים". בעיני, ליצור איגוד מקצועי לבעלי מקצוע ההדברה זה צעד חשוב ביותר, כפי שיש איגוד לבעלי מקצועות אחרים כמו קבלנים, עו"ד, רו"ח והתאחדות המזגנים.
בנוסף, כיוון שהמקצוע שלנו חשוב ובעל סיכון, יש צורך ומומלץ שיהיה גוף מקצועי וחזק שיקשר בין הגורמים השונים וביניהם המדבירים עצמם, הרגולטור היושב בירושלים והציבור עצמו שעד כה לא קיבל כתובת לפניותיו.
למה צריך ארגון?
המקרה בירושלים לפני שנים, בו נעשתה הדברה ייחודית שלא נעשית בשגרה, היא אחת הדוגמאות לכך שלו היה גוף מקצועי וחזק, היה מי שיכל להגיב מעל כל במה אפשרית ולהבהיר עד כמה האירוע היה חריג וכלל אינו מייצג את פעילותם של מאות רבות של בעלי מקצוע שמבצעים מיליוני פעולות הדברה על פי חוק. ללא ספק גרם האסון בירושלים לזעזוע בתחום ההדברה וכל זאת בשל כישלונו של אחד.
כאמור בשנת 2010 בעקבות הפגישה, הקמנו עמותה. החברים נבחרו בצורה דמוקרטית, אך יחד עם זאת העשייה בפועל, של חלקם, לא הייתה מספקת (משפחה, זמן השקעה בעסק הפרטי ועוד) ומאחר שאין לנו עדיין רגולציה מסודרת כמו לעו"ד שקבוע בחוק שמי שסיים סטאז' ומבחנים, משלם ונרשם כחבר בלשכה, היה עלינו להוכיח למדביר שפונה אלינו ושוקל להצטרף לארגון, מה הוא יקבל, ולא בסיסמאות.
המושג "עמותה" נרשם לצורך רשמי. אנו נקראים ארגון מדבירי מזיקים בישראל.
כיום, אחרי חצי שנה בה הוועד הנוכחי מתפקד, יש עשייה רבה ולצידה התוצאות. הצלחנו לקיים ימי עיון רבים הכוללים מרצים מסוגים שונים:
1. לתחום ההדברה (מזיקים, רעילות, תכשירים)
2. בטיחות שהיא פועל יוצא של ההדברה מאחר ונדרשות הכשרות שונות בעבודת היום יום כגון: עבודה בגובה, ציוד הגנה, התייחסות לסיכונים באתר הלקוח ועוד.
3. בתחום התמחור.
רוב המדבירים מתמחרים על פי עלות ממוצעת בשוק, כך שהשירות ואיכות החומרים, עברו למקום משני בחשיבות, למרות שהם אלו שצריכים להיות החשובים עבור הלקוח. אחד הדברים המפתיעים שלמדנו מיום העיון בנושא התמחור היה שרבים לא ידעו שהם מתמחרים בעלות נמוכה את העבודה שלהם. הם הודו לנו שהארנו את עיניהם כיצד להתנהל נכון כלכלית.
4. בנוסף, ראינו לנכון להרחיב את ידיעותיו של המדביר המקצועי וזימנו מרצים מתחומים נושקים לנו כמו לדוגמא, דבוראי שיסביר על עולם הדבורים, ווטרינר שיסביר איך להגן על החיות הביתיות ממזיקים ומהרעלים שבהדברה. לשמחתנו המשרד להגנת הסביבה, התרשם מפעילות זו והכיר בימי העיון כימי לימוד חובה על מנת לקבל רישיון מדביר. זו בשורה של ממש.
מיהם 5 האנשים שעומדים כיום מאחורי הארגון ודואגים להניע אותה קדימה?
ברק אריאלי, היו"ר, רפי חפץ שאחראי על הכשרות וימי עיון "נציג חברת אדמה", בועז קייזרמן שהוא יועץ הדברה ואחראי על תקן ההדברה, נתן פלהיים ואנוכי, גל כהן, המשמש כדובר הארגון ובין תחומי אחריותי נמצאים יחסי הציבור של הארגון, מיתוגו, דף האינטרנט והפייסבוק וכן הרשתות החברתיות השונות.
לארגון אנשי מקצוע נוספים כגון יועץ משפטי ורו"ח שהם נותני שירות חיצוניים ואינם מדבירים.
מדביר צריך רישיון עסק? – כבר לא!
כידוע, מחד, כמעט מכל עסק, נדרש רישיון עסק ברשות המקומית. מאידך, מאות עסקים בתחום ההדברה שביקשו לעצמם רישיון עסק, נתקלו ב"אין כתובת" מאחר והרשויות לא ידעו כיצד להתייחס לבעל מקצוע שבדרך כלל, רובו, הנו עסק קטן של איש אחד אולי קצת מעבר ולפיכך נוצר מצב של עשרות שנים שבהן רישיון עסק היה רק לחברות הגדולות בעלות משרדים, מחסנים וכאלה שנדרשו לכך מתוקף רצונן להשתתף במכרזים שדרשו רישיון שכזה.
לשאר העסקים הקטנים והבינוניים אין צורך בכל אלו והבירוקרטיה מיותרת מאחר והעוסקים בתחום ההדברה כפופים כבר למשרד ממשלתי שמחייב בהחזקת רישיון ובהכשרות השונות. לשמחתי, לאחר תכתובות עם אנשי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים, השתתפתי בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה והצלחנו להסיר את עסק ההדברה מצו העסקים דרושי הרישיון ולפיכך, נכון להיום (הצו צפוי להתעדכן בזמן הקרוב), לבעל עסק בתחום ההדברה, אין צורך להיות עם רישיון עסק. זוהי הצלחה כבירה לארגון המדבירים ובשורה אמיתית לעוסקים בתחום.
כל עסק המתעסק עם מזון יהיה מחויב בהדברה
בימים אלה, אנחנו מקיימים שולחן עגול עם נציגי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה להובלת מהלך שבו יחויב כל עסק מזון (כמובן לפי מדרג שייבנה) לניהול תיק הדברה ולביצוע פעולות ניטור ומניעה. פיצרייה, בית חולים, בית מלון ואחרים, יחויבו למניעת המזיקים בבית העסק שלהם.
אתה רוצה לומר שאין חובת הדברה במקומות כאלה?
נכון, אין. עד כה החוק גרס כי ההדברה היא לשיקול דעתו של בעל העסק. המדבירים פועלים בשם בטיחות הציבור וזו לא כותרת. זו המציאות. בעל עסק אינו מוסמך להחליט כמה הדברה הוא צריך בפועל כי הוא אינו מתמצא במזיקים ובחומרי הדברה. מדביר שהוכשר בקורסים והתנסה בשטח, יידע לענות מהי התדירות שמספיקה, אם זה אחת לחודש, אחת לשנה, כל שבועיים וכו'.
החוק הזה הוא צעד חשוב מאוד לטובת בריאות הציבור
מה לגבי העובדה שיש תכשירים בהם כל אחד יכול להשתמש מבלי לקרוא למדביר?
אנחנו לא רוצים שתכשירים מסוכנים יגיעו לידי הציבור. אין זה אומר שנפסלת האפשרות של כל אדם מן הישוב לנסות ולהתמודד עם המזיקים בביתו בתכשירים שמאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה לצורך זה.
יחד עם זאת חייבים להבין, שהקלות הבלתי נסבלת שבה כל אדם, יכול לרכוש לעצמו, חומר הדברה מסוכן שמיועד בכלל לתחום החקלאות או הווטרינריה, לבצע פעולה בלתי אחראית וללא הכשרה בבית עם ילדים ובעלי חיים היא עובדה שנלחם בה.
מחירון לטובת הצרכן שמייצג סטנדרט של מחירים
צרכן, המבקש לעצמו הדברה, עושה מה שכולנו עושים ובודק ברשת האינטרנט את מגוון בעלי המקצוע בתחום. ברשת מופצים מחירונים רבים שרובם ככולם, מבוססים על מחירים שהשוק מכתיב. ארגון המדבירים שם לעצמו כמטרה, לעשות סדר בנושא זה ולאחרונה, נשלח סקר לכלל מדבירי ישראל ובו המלצות למחירים בעבור פעולות הדברה שונות. לשמחתנו, תוצאות הסקר אישרו את המלצותינו ובימים אלה פורסם מחירון מומלץ לצרכן. בדיוק כפי שנהוג בתחומים אחרים.
חשוב לי לציין, אנחנו לא מורים למדביר בכמה לתמחר את ההדברה. אנחנו מעניקים ללקוח ולמדביר כלי חשוב להשוואה, כך כשהצרכן יבצע סקר מחירים בין המדבירים, יוכל להשתמש במחירון זה כמצפן כלשהו שיאפשר לו לאמוד את הצעת המחיר שקיבל. כמובן שמחיר נמוך מדי או להפך, יעורר את סימן השאלה לגבי אותו מדביר וזו בדיוק המטרה שלנו. כאמור, מחיר נכון, יהיה לטובת הלקוח כך שיוכל לקבל שירות מקצועי וטוב וגם לטובת המדביר שהוצאותיו עולות והכנסותיו יורדות מכורח התחרות בשוק. בהמשך, נעשיר את המחירון בתחומים נוספים בהדברה ונדאג להפיץ את המחירון המומלץ גם בקרב המוסדות והשלטון המקומי.
מה מקבלים כיום מהארגון?
בראש ובראשונה, בית חם. ימי עיון מעשירים, ייצוג בפני הרגולטור, תמיכה מקצועית על ידי מנוסים בתחום, שיפור תדמית המדביר בעייני הציבור, מנהיגות שמובילה שינויים מבורכים בתחום. בגדול, גוף מקצועי שעושה רבות להצעדת המקצוע קדימה. אם בעבר היינו צריכים לשכנע מדביר להצטרף, כיום, התחיל המהפך ומדביר מבקש להצטרף מתוך בחירה אישית. ולמרות שהדרך עוד ארוכה… זו הצלחה מבחינתי .
מה החלום האישי שלך?
לא חלום… חלומות בדרך כלל נגזר עליהם להישאר בלתי מושגים. לי יש שאיפות! ואחת מהן היא הרצון שהילדים שלי יוכלו להתפאר שאבא שלהם הוביל את מקצוע ההדברה למקום הראוי לו. בנוסף, שאהיה חתום על עשייה שתוצאותיה ייטיבו עם המדביר כשמבחינתי המונח "טכנאי הדברה" שמתמחה בתחומו ועוסק במלאכת קודש והיא הגנה ממזיקים ומזמן כבר לא אחד שמחזיק בקבוק ומרסס. אמשיך לעסוק מאחורי ולפני הקלעים לטובת אלה וזאת בהתנדבות מלאה.
ממה אתה נהנה בעבודה?
אני סמנכ"ל השיווק של חברת אר.פי. סי (RPC) יצרנית של תכשירי הדברה. העבודה שלי משלבת עולם ומלואו, יזמות, פיתוח, מחקר, שיווק, קשרי ספקים, קשרים עם חו"ל, גרפיקה, אריזות, סקרי שוק, מתן הרצאות, ייעוץ ועוד ועוד, וכנראה שבשום תחום אחר לא הייתי לומד כל כך הרבה. נוסיף לכך את עיסוקיי מתוקף תפקידי כחבר בוועד ארגון המדבירים ותקבלי את התשובה במלואה. פשוט אוהב את העבודה שלי עד כדי כך שמשפחתי התומכת מגישה לי את ארוחת הערב לשולחן המחשב מאחר ומכירים בעובדה שעבודתי גורמת לי לקום כל בוקר מחייך. הם גאים בי וזה האושר שלי.
ועתה, לאחר שקיבלתם תמונה מסוימת לגבי הארגון, המשיכו וקראו לאן אנחנו חותרים מבחינת חקיקה ולמי זה טוב?, איזה סוג רישיון עליכם לדרוש מהמדביר שאתם מזמינים?
מה לא ידעתם על הדברה ביתית ואפילו על הרכבת הקלה !
אני בועז קייזרמן דור שני בענף. אבא שלי מדביר משנות ה 80. אני כ – 20 שנה מדביר עם רשיון מסחרי. העיסוק המרכזי שלי הוא לחקור את הקשר בין המבנה למזיק. האג'נדה שלי היא לטפל במבנה עוד לפני ההדברה. אני מאוד פעיל בארגון המדבירים מיום הקמתו.
רקע מבחינת חוק ותקנות
במדינת ישראל החל מ 1975 ועד 2016 היו תקנות להדברת מזיקים וביוני 2016 נכנס חוק ההדברה החדש לתוקף כשהוא מקנה תקופת מעבר של שלוש שנים. הנושא המרכזי בו עוסק החוק החדש הוא מדרג רישיונות ההדברה חדש ושונה מהתקנות הקודמות ואופן העסקת עובדים. בתקנות ההדברה מ 1975 הנושא של העסקת עובדי הדברה לא היה מוסדר בצורה נכונה וגרם לבעיות בטיחותיות ואתיות רבות.
בעבר היה סוג רישיון עיקרי בשם "היתר הדברה". המדינה אישרה רישיון לאחר קורסים שהועברו על ידי המדינה ולאחר מכן הופרטו ומועברים על ידי מכללות פרטיות. כל מי שקיבל היתר הדברה יכל על פי החוק להעסיק עובדים. ההכשרה היחידה אותה נדרש עובד ההדברה לעבור היה קורס עזרה ראשונה לפגעי רעל. מעבר לכך לא הייתה שום דרישה להכשרה מקצועית או לחבות בחינה כל שהיא.
קורס הדברה כלל כ – 200 שעות. הבחינה בסופו היתה ברמה גבוהה מאוד ביחס לנלמד.
במשך השנים היו סדר גודל של 1,000 מדבירים שיכלו להעסיק "עובד הדברה" = עובד שעבר קורס של עזרה ראשונה.
מדביר שהעסיק עובדי הדברה נדרש על פי התקנות הקודמות לבצע סיור עם עובד ההדברה באתר ולתת לו הנחיות בכתב לגבי הפעלת הציוד והשימוש בתכשירים ובאופן זה העובד יכול היה לבצע פעולות הדברה בכל מקום, ממפעלי תעשיה ומוסדות חינוך דרך בתי מגורים ועד בתי חולים וכנסת ישראל.
נוצרו 2 מצבים:
1. מעסיקים יציבים שהעסיקו עובדי הדברה במשך שנים רבות, במהלך הזמן רכשו ניסיון ועברו הכשרות מקצועיות ורמת המקצועיות שלהם הייתה גבוהה, למרות שהם לא היו בוגרי קורס הדברה. כל זאת בדגש שהמדביר מעולם לא עבר קורס הדברה והוא הלך ללקוחות על בסיס רישיון העסק של המעסיק.
2. מעסיקים שעיקר פעילותם הייתה עונתית = "חברות בלון" קלטו עובדים רבים בתחילת העונה, בחודש אפריל, ופיטרו בסוף חודש אוגוסט. בתקופה זו החברות הללו פרסמו באופן אינטנסיבי ושלחו עובדים ללא כל הכשרה לאלפי דירות. כלומר, השירות שהעניקו העובדים מבחינה מקצועית ואתית היה גרוע והוציא שם רע לתחום והתמחור היה נמוך ביחס לשוק כי היו להם לקוחות רבים.
המשרד להגנת הסביבה כמעט ולא אכף את אופן העסקת עובדי ההדברה למרות שגם בתקנות שקדמו לחוק ההדברה החדש הדבר היה אפשרי – וכתוצאה מכך ענף ההדברה הדרדר מבחינה מקצועית ומבחינת התמחור והתקשה לתת בחלק מהמקרים שרות מקצועי.
בשנת 2010 כשהמשרד להגנת הסביבה פרסם את טיוטת החוק הראשונה. משמעותה היתה יצירת מדרג רישיונות חדש:
1. "רישיון מדביר דירות" המוגבל לעבודה בדירות ובתי מגורים ובמשרדים עד 500 מ"ר ובבניינים משותפים עד 16 דירות.
2. "רישיון מדביר מבנים ושטח פתוח" שיכול לבצע כל פעולת הדברה בכל המגזרים.
3. "רישיון מדביר איוד" – שיכול תבצע כל פעולת הדברה בכל המגזרים וגם לבצע פעולת איוד (שימוש בגז)
שוק ההדברה נחלק ל 2 תחומים מרכזיים:
1. מגזר הפרטי – בתים ודירות
2. מגזר התעשייתי והמוניציפאלי: מפעלי תעשיה, מסעדות, מבני ציבור, בתי מלון, רשויות עירוניות מוסדות חינוך והדברת יתושים ונמלת אש = כל מה שאינו מגזר פרטי.
החוק החדש ביטל ופתר את הבעיה המקוממת שלעיתים קרובות גם יושמה באופן בלתי חוקי של "עובד הדברה" שנתן שרותי הדברה ללא הכשרה מקצועית ולעיתים ללא תדריך ובתום תקופת המעבר, ביוני 2019 כל מדביר שיפעל בענף יהיה מחויב ברישיון הדברה של מדביר דירות או מדביר מבנים ושטח פתוח.
עם זאת, נוצרה מצוקת כוח אדם כיוון שרוב המדבירים שפועלים בענף מעוניינים להיות בעלי עסקים פרטיים ומעסיק שעיקר פרנסתו היא במגזר התעשייתי או המוניציפאלי יוכל להעסיק אך רק בעל רישיון זהה לשלו, מפני שהחוק ימנע שמדובר ברישיון מסוג אחר (מדביר דירה).
ארגון המדבירים מעריך שבמדינת ישראל מבוצעות כחצי מליון פעולת הדברה במגזר הפרטי לעומת כ-10 עד 20 מליון פעולת הדברה במגזר התעשייתי והמוניציפאלי.
ביוני 2019 כשתקופת המעבר תסתיים, חוק הדברה חדש יכנס לתוקף וכל עובדי ההדברה יאלצו להפסיק לעבוד, ייווצר משבר חמור ביכולת ענף ההדברה לתת שרות לציבור ולתעשייה. משבר זה מורגש כבר כיום והוא פגע קשות במעסיקים ובכמה מקרים אף הביא למכירת עסקים ואובדן מפעלי חיים וכמו כן לאובדן של ידע רב ויכולות שהציבור זקוק להן.
וכאן הארגון שלנו נכנס לפעולה. אנחנו מבקשים 2 שינויים:
א. שמדביר דירות יוכל לעבוד תחת הרישיון המקצועי של המעסיק שלו, לאחר שהוא מבצע סיור עם המעסיק באתר + הוא יוכל לפעול במסגרת תיק הדברה שכולל (הנחיות כתובות לעבודה, מפת מיקום רעלים, סוג רעלים, כמות וכו' ).
ב. יש לאפשר לחברות הדברה/ מדבירים מנגנון לגיוס עובדים שאינם חלק מענף ההדברה על ידי תהליך מוגדר שכולל הכשרה. כפי הנראה הדבר מצריך שינוי חקיקה או תוספת לחוק. מטרת התהליך לאפשר למעסיק לקלוט עובדים שמתאים לאופי פעילותו המקצועי והמסחרי.
אופן קליטת העובד:
1. קליטה ורישום העובד במשרד להגנת הסביבה העסקתו למשך שבועיים בצמוד למדביר ותיק.
2. מעבר קורס הדברה חודש ברציפות ומבחנים בסיומו. כאשר המשרד מתחייב לבצע מבחנים בפרק זמן קצר.
3. מעבר הכשרה מעשית בת לפחות שנה אצל מדביר שעבר הכשרה לכך.
בתום הקורס יכול העובד לבצע עבודות הדברה במסגרת תיקי הדברה בתוקף בלבד לפי סעיף 4ג'
תיק הדברה
1. תכנית הדברה.
2. מפת מיקום תיבות האכלה ומלכודות.
3. רשימת תכשירי הדברה.
4. חתימה של המעסיק והלקוח על תיק ההדברה אחת לשלושה חודשים.
יש מספר רמות של ידע בתחום ההדברה כיום:
רמה ראשונה: ביולוגית, איך בעל החיים חי ומה גרם לו להפוך למזיק תברואי,
וטוקסיקולוגית – כיצד תכשירי ההדברה פועלים, חישוב מהילת חומרי הדברה וחישוב שטחים ונפחים.
רמה שניה: זיהוי מזיקים וסימניהם וביצוע פעולת ניטור והדברה בפועל .
רמה שלישית: תפעול ציוד הדברה ומהילת חומרי הדברה
כמה מילים לגבי הקורסים
אני מלמד בקורסי הדברה. חלק מהתלמידים שלי הם אנשים שסיימו קריירה מסוימת ובגיל 40-50 החלו קריירה שניה. חלקם מתקשים לעבור את הבחינות כיוון שהם לומדים חישובים, אנטומולוגיה וטוקסיקולוגיה ואלו נושאים בתחומים לא מוכרים. לרוב התלמידים קשה לקלוט וליישם החומר בבחינות.
הצד השני של המטבע הוא שאין פיקוח על המכללות, על החומר הנלמד ועל אופן העברתו לתלמידים.
בנוסף, המבחנים אינם משקפים את המציאות ובחלק מההיבטים רמת המבחנים נמוכה ולא רלוונטית וציון המעבר שלהם הוא נמוך (60) כך שגם אם תלמיד עבר את המבחן, הדבר לא בהכרח מעיד על רמת הידע הנדרשת ממנו, ובפועל ההתנסות היא על חשבון הלקוחות.
פתרונות אפשריים למצב:
1. לעשות מבחני קבלה לקורסים שמטרתם לבדוק את יכולת הלימוד של התלמיד.
2. לעשות מבחני ידע ויכולת למכללות ולמרצים ולהתאים את חומר הלימוד לנדרש במציאות.
3. ליצור שלב של לימוד מעשי שתואם למציאות.
4. להתאים את רמת הבחינות לשנת 2018.
אילו עיסוקים נוספים יש לך בענף?
אני מייעץ לחברות הדברה ולמדבירים בנושא כתיבת נהלי הדברה, הכשרת עובדים וצוותי משרד ותמחור – דבר שמאפשר להם להעלות את רמת השרות ואת רמת הרווחיות.
בקשר לחפירות הרכבת הקלה ברמת גן ותל אביב
לדעתי מדובר במהלך מסחרי שהתקשורת עטה עליו. החולדות היו לפני ויהיו אחרי. בגוש דן חופרים כל הזמן תשתיות לבניית מגדלים ומבני תעשיה ועצם הבניה עצמה אינה סיבה משנה מציאות לאורך זמן או גורמת להתפרצות חולדות. בהערכות אלמנטארית לעניין ניתן לפתור את הבעיה גם ללא הלחצת הציבור.
הדברה – כמה זמן אמורה להחזיק בדירה?
ראשית, רוב חומרי ההדברה שמותרים לשימוש על פי חוק בתחום התברואי, זמן מחצית חיי החומר (מאבד מיעילותו) הוא בממוצע חודש וחצי. כלומר כשמדביר נותן אחריות לשנה, אין לו בעצם שום יכולת לעמוד מאחוריה מבחינה מקצועית. מבחינה מסחרית ניתן לתת אחריות גם ל 5 שנים – זה לא יחזיק מים.
למה אחריות היא דבר מסוכן?
מדביר נותן אחריות למשך שנה, שהיא בעצם אחריות מסחרית שלא מגובה בפועל בחומר הדברה. ייתכן מאוד שההדברה לא תהיה מספיק יעילה והמזיק ישוב. המדביר יאלץ לשוב בשנית ללקוח. כדי להימנע מחזרה שלישית, הוא עלול להשתמש בכמות גדולה יותר של חומר ועל פני שטחים נרחבים יותר – דבר שעלול לפגוע בבריאות הלקוח. הפתרון הוא להציע תכנית טיפול עניינית שתואמת את הצרכים והבעיות הייחודיות לכל מבנה/יעוד מבנה ולאופן פעולת המזיק.
מה גורם למזיקים להגיע?
כל פעילות של מזיק באתר כלשהו תלויה בכך שהמבנה או רמת התחזוקה שלו מאפשרת זאת. ישנם 3 פרמטרים: פתחים בקירות, בחלונות או בדלתות, שטחים מתים שמאפשרים התפתחות של בתי גדול והזנחה או ג'אנק. אני כותב ספר בנושא.
למה תמחור נמוך של פעולת הדברה מסוכן ללקוח?
כשמדביר מתמחר פעולת הדברה באופן נמוך מעלות שעת העבודה שלו הוא עושה זאת עקב הורדות מחירים של מתחריו. במצב זה פעולת ההדברה לא משתלמת וכדי להפוך אותה לכזו המדביר יפעל באופן הבא:
1. הוא יקצר את משך הזמן שנדרש לביצוע פעולת ניטור והדברה כדי להספיק לבצע יותר פעולות בכל יום עבודה.
2. הוא יעלה את ריכוז חומר ההדברה או ישתמש מראש בחומרי הדברה רעילים יותר כדי למנוע מעצמו עבודות חוזרות.
3. בחלק מהמקרים עשויה להיות לדרך פעולה זו השלכות חמורות על הלקוח או על פתרון הבעיה.
מה אתה יכול לספר על נושא ההכשרות המשך?
אחד הדברים שביקשנו מהמשרד להגנת הסביבה, הוא שיהיו בחוק הכשרות המשך למצב הקיים.
במצב הקיים ברגע שאדם עבר קורס הדברה ויש לו רישיון "מדביר מבנים ושטח פתוח", הוא כשיר לעשות כל פעולת הדברה שקיימת בענף למעט פעולות איוד (גז).
מותר לו לגשת למכרזי עיריות, בתי חולים, מפעלי תעשייה הכי מורכבים וללא הגבלה. הבעיה היא שיש הרבה מגזרים בתוך התעשייה וכדי לספק הדברה נכונה, עליך לעבור הכשרה ייעודית לסוג המבנה. כלומר, להבין מהם המזיקים האופייניים למבנה, כיצד הם פועלים בו ומהן שיטות הניטור וההדברה הנכונות והבטוחות ביותר.
כמי שאחראי על התקינה בארגון, ביקשתי שיהיו 4 הכשרות המשך תחת הרישיון, על פי צורך העבודה:
1. הכשרה למוניציפלי ויתושים
2. מבנה תעשיה ובתי חולים
3. תעשיית המזון
4. מינים פולשים כמו נמלת אש או היתוש הנמר האסיאתי.
יש לציין שכל הכשרה דורשת מספר ימים בשל מורכבות המבנים.
כתוצאה מאוזלת היד של המשרד להגנת הסביבה עד כה, הציבור הרחב סבל והמדבירים למדו תוך כדי ניסיון בשטח כיצד לטפל במזיק ולא עברו הכשרה כיצד למנוע מהמזיק להתפשט מהרגע הראשון.
לצערנו הרב, הרישיון "מדביר מבנים ושטח פתוח" מאפשר למדביר להתעסק גם עם יתושים ומבנים שלא הוכשר להדביר בהם. לדעתנו הכשרות המשך הן קריטיות לביטחון הציבור, כיוון שאם אין לי כמדביר הכשרה לטיפול בבתי ספר או בכל מבנה אחר, יתכן ההדברה שלי לא תהיה מתאימה.
אכזבה?
התהליך של כתיבת חוק ההדברה וחקיקתו גרם לי לאבד אמון במדינה ובכנסת כגוף מחוקק.
למרות שארגון המדבירים ישב בעשרות רבות של פגישות עם אנשי המשרד להגנת הסביבה, עם חברי כנסת החברים בוועדת הפנים של הכנסת שחוקקה בפועל את החוק, דעתנו לא נשמעה בפועל ונרמז לנו שאנחנו בעלי אינטרסים והתוצאה היא שהחוק אינו תואם את צרכי ענף ההדברה, את צרכי הציבור כלקוחות ואת אופן פעולת המזיקים.
ולסיום, מה אתה אוהב בעבודה שלך?
אני אוהב מאוד את הלקוחות שלי. לתת שירות, לפתור בעיות. גם אם אתן ללקוח יעוץ בטלפון ולא אפגוש אותו לעולם אבל עזרתי, אותי זה ממלא. מגיעים אלי בעיקר מפלא לאוזן. אני כותב ספר על הדברת מזיקים שעוסק בקשר בין המבנה למזיק. מתייחסים אלי כיועץ ומדריך. אני אוהב את ההתמודדות מול בעלי החיים ולהבין את אורח החיים שלהם והקשר שלהם למבנה.
