אל בית העסק לקרמיקה וכלים סניטריים נכנס לקוח ובחר קרמיקה, אסלות, כיור ואמבטיה לחדר האמבטיה, שיש וכיורים למטבח. וכן ריצוף לכל הדירה. כשהגיע לעמדת התשלום, החשבון עמד על מספר בן שש ספרות.
הלקוח ביקש לדבר עם הבעלים שישב במשרדו, לשם הוביל אחד העובדים את הלקוח הנכבד.
שם פתח הלקוח תיק גדול מימדים, שלא הניח מידיו לרגע, ולמול עיניו המשתאות של בעל העסק ספר לו שטרות בערך ממחצית סכום הקניה.
חלום, לא?
לגמרי לא. בישראל של ינואר 2019 זאת תהיה עבירה פלילית. וגם כעת זה יותר חלום בלהות מאשר החלום הרטוב של כל איש עסקים של פעם.
חוק המזומן נכנס לתוקף בתחילת השנה הנוכחית. והסיבה היא לוודא שאין פה נסיון של הלבנת הון, וכדי שתהיה שקיפות למערכת האוצר והמיסוי על מקור הכסף המזומן.
וכך אומר החוק:
חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018הוא חוק שאושר בכנסת במרץ 2018, ונועד להגביל את השימוש במזומנים, כדרך להילחם בהון השחור. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019, ובהתאם לו בעסקה שמחירה עולה על 11,000 ש"ח ייאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום (אנ') במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 11,000 ש"ח, הנמוך מבין השניים. בעסקה בין מי שאינם עוסקים, הסכום של 11,000 ש"ח במגבלה זו גדל ל-50,000 ש"ח.[1]
בעל עסק שימצא מפר את המגבלות, מסתכן בעיצומים כספיים וקנסות והרשויות, ועל מפרי החוק שאינם בעלי עסק, יוטלו קנסות פליליים, וזאת בהתאם לסכום ההפרה. כמו כן, במידה ויהיה ניסיון להתחמק מהחוק, דבר זה ייחשב כעבירה פלילית אשר יכולה להוביל לשלוש שנות מאסר. יחד עם זאת, כל בעל עסק יכול לערער על עיצום כספי שהוטל עליו לבית משפט השלום, ולשם כך מומלץ להיעזר בעו"ד פלילי אשר מתעסק בתחום הלבנת הון.
לכן תשלום גדול בכסף מזומן אולי נראה על פניו כרווחה ואור גדול. אולם זה יכול לחפות על פעילות חשוכה מאד המבקשת לקבל כשירות ולגיטימיות. וכדי שלא ניקח חלק בעידוד מסחר נפשע בשגגה, וניקלע ח"ו למקום שאיננו קשורים אליו כלל, עדיף שכסף יועבר דרך צינורות בנקאיים שמקורם גלוי כשר בטוח.
