אהבה עצמית

מי מאתנו יודע יותר טוב מעצמנו מה אנחנו רוצים לעשות בכספינו ברכותינו בערוב ימינו?אנחנו קודם כל חייבים לאהוב ולדאוג לעצמינו לפני שאנו דואגים לאחרים .
לטעמי אף אחד לא יודע טוב ממני, מה ארצה שיכלול הטיפול בי במידה שאהיה מוגבל לקבל החלטות בעצמי לגבי חיי, מקום מגורי או איזה טיפולים רפואיים ארצה להיות חשוף עליהם בערוב ימי.
אני מניח כי רוב הקוראים מכירים את ההליך בו אדם מבוגר או לאחר תאונה היה נכנס למצב בו הוא מוגבל מבחינה מנטלית לקבל החלטות לגבי חייו, בריאותו או כספו, היו מי מקרובי משפחתו פונים לבית המשפט בבקשה למנות לו אפוטרופוס . הליך זה היה כרוך בהצגת חוות דעת רפואית אשר הגדירה כי האדם מוגבל ביכולתו לדאוג לעצמו . לאחר תקופת המתנה בית המשפט היה קובע האם אכן ימונה אפוטרופוס ומה תהיינה סמכויותיו .
האדם שהתמנה היה חייב בדיווח לרשויות המדינה מה עשה, מה נעשה בכספים, ואף חויב להגיש דו"ח מפורט על הנעשה עם מידי תקופה.
לאחרונה נפל דבר בישראל, המדינה מצטרפת למספר מדינות בעולם אשר שינו את הגישה לגבי אנשים בעלי מוגבלויות .
שינוי הגישה מתבטא בזה שכל אדם מעל גיל 18 יכול לגשת לעו"ד שהוסמך לכך ע"פ חוק ולהכין מסמך בו הוא קובע את עתידו היינו: מי יטפל בו, מה יעשה בכספו כאשר לא יוכל לטפל בענייו בעצמו, אילו טיפולים הוא מעוניין שיבוצעו בו ואילו טיפולים אינו מעוניין שיבוצעו, היכן הוא רוצה לשהות, בבית, במוסד סיעודי או בבית חולים . ע"פ מה יוגדר כי אינו כשיר ומהו המועד בו יכנסו ההוראות שנתן לתוקף .
אז אם אתם אוהבים את עצמיכם פנו לעו"ד אשר הוסמך ע"פ חוק וקבעו פגישת יעוץ לעריכת ייפוי כח מתמשך ע"פ החוק.