שיעמום – האמנם?

"יש אנשים שנהנים מהחיים
יש אנשים שטוב להם וגם נעים
יש המוצאים ענין בעצם הקיום
אבל אני מת משיעמום"…
כתב:חיים חפר שרים: התרנגולים
שיעמום הוא מושג המעורר לרוב קונוטציה שלילית, וצופן בחובו שאלות לרוב כמו:
האם שיעמום הוא תמיד שלילי?
מה זה שיעמום?
מתי חשים שיעמום?
האם כשהראש ריק ממחשבות? האם כאשר הגוף נח מעשייה? האם כשאינך יודע מה לעשות? האם כשאתה נתקע בסיטואציה של המתנה למשהו או למישהו?
האם תחושת השיעמום דומה אצל כולם?
האם נושא/אדם/מצב שמשעמם את האחד, יכול לענין את האחר?
ועוד שאלות.
שיעמום מגדיר ויקטור פרנקל הוא: "ריק קיומי",המלווה בתחושות של חוסר סיפוק, בדידות ועצבות.
הגדרה שמתקרבת להגדרת דיכאון.
אך השימוש היומיומי במונח, מתאר מצבים פחות דרמטיים.
ילד יאמר משעמם לי, כאשר לא מרשים לו לראות תכנית טלוויזיה כלשהי, או לא מאשרים לו ללכת לחבר…
מבוגר יאמר משעמם לי, כשפסק מפעילות שגרתית שנמשכה זמן, כאשר הוא שומע הרצאה שאינה מענינת אותו, כאשר הוא נמצא בפעילות שאינה לרוחו.
הגורם לתחושת השיעמום הוא סוביקטיבי וכך גם הדרכים לשינוי תחושה זו.
הקושי בשיעמום של אחד מבני הזוג, הינו שהוא משליך עגמומיות על יחסי הזוגיות בכללותן.
השיעמום אצל היחיד, הגדרת מצב כמשעמם, הוא מתן כותרת של הפרט, לפרשנות שהוא נותן למצב כלא מעניין, כלא מספק.
ניתן לערוך תרגיל אינטלקטואלי, ולתת פרשנויות נוספות למצב או לאירוע, פרשנות אחרת. ניתן לנסות לראות במצב או באירוע זוויות נוספות. גילויים אלו עשויים לעורר רגשות אחרים.
לדוגמא, נקלענו למצב של המתנה, אם אנחנו בתור, נוכל להתבונן מסביבנו, לראות מי האנשים,
ניתן לנסות לקשור שיחה עם אחד מהממתינים.
נדרש מהיחיד להיות אקטיבי, על מנת לשנות את תחושות ה"שיעמום", באמצעות חשיבה, הפעלת דמיון, או עשייה ובאופנים אלו לייצר לעצמו עניין.
עצם העיסוק בכיצד להיחלץ מהמצב המשעמם יכול ליצור עניין ולפתוח אפשרויות.
כך, גם בזוגיות.
את השיעמום חולקים שני בני הזוג, גם אם אחד מבני הזוג חש שיעמום, סביר שיחלוק את תחושתו עם בן הזוג, כך או כך, תחושת היחיד עלולה להשרות עגמומיות במערכת הזוגית.
שיחה זוגית, יש בה כדי להפרות את החשיבה וליצור ענין מחודש.
ולא מומלץ לנהל שיחה בסגנון: את משעממת אותי", או "אתה משעמם אותי"…
אלא, לדבר על עצמך: משעמם לי, אני מרגיש רע, מדוכדך….
ביחד ניתן להעלות זכרונות מארועים מרנינים, משמחים.
ביחד ניתן להיזכר ברצונות, שאיפות שלא מימשנו, או זנחנו.
ביחד ניתן למצוא תחומי ענין חדשים. לבחון תחומים בהם לא התענינו מזוויות חדשות ואולי לנסותם.
ספורט!!! להצטרף לדוגמא לחוג ספורט, לעשות פעילות ספורטיבית משותפת.
אין כמו ספורט, תחום שמציף אדרנלין ותחושות טובות.
כשם שבקלות יחסית ניתן להסיט את תשומת ליבו של ילד ולהציע לו עיסוקים, שיכבשו מחדש את סקרנותו.
בבגרות, נוכל לאמן את עצמנו להתבונן פנימה והחוצה במטרה לגלות רעיונות חדשים, תפיסות ורצונות חדשים. כמו גם לאוורר רצונות, או רעיונות שצללו בתהום הנשייה.
כתיבה!!! גם הוא תחום שמאפשר לאדם לפרוק את המחשבות, להוות כלי המכיל מחשבות, באופן המקל על האדם.
ציור, נגינה, גם הם תחומים המאפשרים לאדם לבטא את תחושותיו.
למעשה, עשייה אקטיבית המפעילה תנועה, ומעוררת תחושת סיפוק, עשוייה לסייע לשנות את תחושת השיעמום.
אדם בכוחו לעזור לעצמו, בעזרת כל שהוא מכיר שעשוי לעזור לו.
התנאי להצלחה הוא המוטיבציה והרצון לשנות את המצב, אין מקום לחשוש מתחושת השיעמום, כן זה לא תמיד נעים, אך זו גם תחושה שעשויה להוות מניע לגילויים חדשים.

"הראו לי את האלפים הגבוהים
סידרו לי רנדוו עם אלוהים
זה טוב, זה אולי מרתק
אך אני לא הפסקתי לפהק…."
כתב:חיים חפר שרים: התרנגולים

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 97
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן