שורשים של שייכות ואהבה

השורש בצמח מתפתח לרוב מתחת לפני הקרקע ומשמש לעגינתו בקרקע. תפקידו לא מסתיים באספקת מזון מן הסביבה אלא גם ביכולתו של השורש לשמש לאגירת מזון. השורש אצל בני-האדם נבנה ברגע שיצאנו לאוויר העולם ומקבל חותמת כשאנחנו מקבלים את שמנו ואת ההשתייכות שלנו למבנה המשפחתי שלנו. ביטחון במערכת השורשים שלנו, שתהיה שם תמיד ותספק לנו את העיגון לקרקע מאפשרת לילדים שלנו צמיחה בריאה והתפתחות.
התפתחות המבנה המשפחתי תמיד תלויה בפרשנותו של הילד את המצב בבית ואת סיכוייו בתוך המערך הזה, ובהתאם למעמדו כפי שהוא רואה זאת הוא ינקוט עמדה. ילד יכול בהחלט לעורר פרובוקציות כדי 'לקבל את שלו' ומכך ידרוש את תשומת הלב שלנו. אם לא נימצא דרך לשינוי דעותיו הוא יוכל להמשיך כך כל חייו.
הילד מרגיש כי מוטב שיכעסו עליו מאשר יתעלמו ממנו ולפעמים עדיף לו להתנהג 'רע' כדי למצוא את החשיבות שלו ולקבל תשומת לב, כי זו הדרך שמצא להתגבר על המכשולים ולבלוט יותר בשטח.
הילד יקלוט ערכים וינסה להתאים את עצמו לדפוסים קיימים של הוריו. חשוב לתת לילד מענה לצרכיו, לתת לו הרגשה של היותו אהוב אבל במקביל חשוב ביותר לאפשר לו דרך ניסוי וטעייה להבין את הדרך בהכוונה עדינה שלכם. הגישה המשלבת סיפור המביא גם שיחה פתוחה בין ההורה והילד תוך כדי משחק והמחשות אחרות היא הדרך.
הילד שלנו מגיח לסלון ומתחיל למשוך לנו בחולצה בבקשות חוזרות, ”אמא בואי לשחק איתי”, אנחנו בדיוק עייפות, חזרנו רק עכשיו מהעבודה, רוצות כמה רגעים להתאקלם. בטון הכי נחמד שגייסנו אנחנו אומרות "עוד כמה דקות". והוא ממשיך בשלו, "אמא, בואי נשחק עכשיו… נו…". והקול שלו מתחיל להוסיף לעצמו צלילים פחות נוגים של יבבה. אנחנו מסבירות שעוד מעט נשב איתו לשחק או לקרא סיפור קצר אחרי שננוח קצת… כמה דקות לעצום עיניים וכבר נהיה שם בשבילו והוא שוב חוזר ובטון יותר מנגן אומר " אמא בואי שבי איתי… עכשיו " . ואז נשמעת יבבה לא נעימה. אנחנו שואלים בטון קצת כועס וחצי מצטדק על הבקשה המוגזמת שלנו לכמה דקות לפני המשחק ואומרים " קצת סבלנות, דני, כבר אני אתך" ודני כבר השתבלל בתוך עצמו, ממרר בבכי. אחרי שעה שנרגע מסתבר שרב עם חבריו בביה"ס וחיפש נחמה. וכן העיתוי היה קצת גרוע אבל דני צריך תשומת לב.
אם הילד רוצה תשומת לב, האסטרטגיה היא לתת מקום לילד להקשיב לו ולהגיב בהתאם לגבולות ולא כחשש שצריך לספק כל הזמן באופן מיידי את צרכיו. ילד צריך שיתנו לו מקום ומאידך יתנו לו מרחב התפתחותי שבו הוא יוכל לפתח דמיון ויצירתיות הן ע"י סיפור או משחק בתיווך של הוריו. בתהליך ההורה יכול לפתח תהליך של דיאלוג שנותן לילד תובנות על מצבים רגשיים וחברתיים בחיים, כאשר הדגש הוא מתן כלים למציאת פתרונות למצבים שונים.
השקט שלנו מתחיל מבפנים מהשורשים עד לעלים ולצמרת שלנו. מהדרך שבה אנחנו רואים את עצמינו שייכים למשפחה שלנו, מקבלים ממנה כלים להתמודד עם הסביבה שלנו ועד למקום שאנחנו מתפתחים לאנשים גדולים בעלי ביטחון עצמי, מחוברים לסביבה בקשרים טובים ומקיימים את עולמינו באהבה לצידי הדרך. ואם נזכור את הסיפור של נושא הדליים שהולך עם דלי אחד שיש בו סדק ומשקה לאורך הדרך את השביל, ובצד זה גדלים פרחים.
מזמינה אתכם לקרא את ספרי "אבירי המ.ל.ך"- אבירי 'מוח לא כוח'. ספר להורים וילדים יחד, על פתרונות וכלים יצירתיים לפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות.