הימים מתקצרים, הערבים צוננים יותר ויותר, היורה כבר מאחורינו וחלק מאיתנו כבר מבינים שהסתיו כאן. חלק מאיתנו חושבים מחשבות של חורף, של תרדמה, של התכנסות פנימית. כמו אילנות אימתניים בטבע, גם אנחנו משקיעים בשורשים שלנו: בחלקים הפנימיים הרחוקים מפני השטח.
כשמדברים על שורשים, רובינו חושבים ישר על סבינו, סביהם של סבינו ואף אחורה יותר. ומה עם שנות חיינו הראשונות? השנים המעצבות את האופי שלנו, את התגובות שלנו, את הבנתינו את החיים כולם?
אז איפה השורשים האישיים שלנו? איך אנחנו מטפחים אותם? אנחנו בכלל מודעים אליהם? חושבים עליהם? רובינו אומרים לילדינו פעמים רבות: "כשהיתי בגילך"… כל דבר שאנחנו חושבים שמשרת את החינוך שלהם, היה שונה. וכמה מאיתנו באמת זוכרים? באמת יודעים איך דברים היו אז?
לחלק מאיתנו בני המזל, יש הורים שצילמו הרבה, ותיעדו הרבה. לרובינו יש תמונות שנה אחר שנה, מיום הולדת, או ראש השנה, או חגים נוספים. לכמה מאיתנו יש תמונה מהגשם הראשון? מהיום הראשון בשנה כשטמפרטורה בצהריים הגיעה ל-30 מעלות? מהיום בו יש בדיוק 12 שעות אור ו-12 שעות חושך (אקווינוקס הסתיו או האביב)?
כעולה וותיקה אני מודעת במיוחד לכל חפצי העבר שאין לי. ואני בטוחה שלא רק לעולים חדשים או וותיקים חסרות מחברות מהתיכון, או יצירות מכיתה ג', או הבובה שהכי אהבנו בגיל 5…
אז אם גם אתם מרגישים שאין לכם מספיק מזכרות מהעבר ורוצים לחסוך את זה מילדיכם, או לתקן את המצב להבא, פרויקט החודש הוא הפיתרון המושלם!! תתחילו מסורת משפחתית חדשה, בה מצלמים את הילדים (ביחד או כל אחד לחוד) בגשם הראשון. תקשטו יפה את התמונה המודפסת, ותיצרו סדרה שמראה את הילד, במשך השנים. אם מתחילים בגיל צעיר, במקרה הכי מצומצם תהיה לנו סדרה יפה ומיוחדת למסיבת בר/בת מצווה. במקרה הכי יפה, ניצור מסורת רבת דורות שתבנה שורשים אישיים ומשפחתיים יוצר מן הכלל!
פרויקט: אלבום אישי
טכניקה: דקופז'
חומרים:
- קופסת קרטון למחזור (קורנפלקס זה אידיאלי, ביסקוויטים או קוסמטיקה זה גם מתאים)
- מגזינים צבעוניים ישנים, נייר עטיפה, ניירות צבעוניות
- תמונות של המשפחה/הילדים בגשם
- סרטים/שרוכים משי
- אופציונלי: וואשי טייפ, כפתורים קטנים, אלמנטים קישוטיים לפי הטעם האישי
ציוד: מספריים; דבק סטיק; עט/טוש; קלסר
אופן העבודה:
- גוזרים מלבן בגודל 17סמ' x 14סמ' (2 סמ' נוספים על כל צד של התמונה), מהקרטון למחזור; אפשר לגזור במספריים דקורטיביות, שגוזרות בצורות, ואפשר לעגל את הפינות
- מכסים צד אחד של המלבן עם נייר רקע – חתיכה אחת, או חתיכות קטנות חופפות (זה יהיה הצד האחורי, ה-"לא נכון")
- בצד השני, מכסים רק כ-2.5 סמ' משולי המלבן בנייר רקע – גם כאן אפשר חתיכה אחת או גזרים קטנים חופפים (זה יהיה הצד הקדמי, ה-"נכון")
- מדביקים את התמונה באמצע הצד הקדמי, כך שנייר הרקע ייראה מסביב לתמונה כמסגרת
- ניתן גם להדביק קודם את התמונה ואחרי זה את ה-"מסגרת". במקרה זה, חייבים לדייק בגזירת המסגרת, ואם רוצים לעשות זאת מגזרים חופפים, זה ידרוש הרבה מאמץ. זה פתרון יפה כשרוצים לגזור את המסגרת בצורה דקורטיבית, בחתיכה אחת
- מניחים את המלבן לייבוש לפחות לילה אחד
- כשהתמונה ה-"ממוסגרת" יבשה, מחוררים צד ימין במחורר נייר
- כשיש יותר מתמונה אחת, קושרים את התמונות בחוט/סרט/שרוך דקורטיבי (ומוסיפים כל שנה) או מכניסים לקלסר
- פתרון הקלסר מוסיף את האפשרות ליצור סדרות כאלה עבור התרחשויות שונות: גם יום הולדת, גם חג, גם הגשם הראשון וגם הנופש השנתי המשפחתי
- גם קלסר, וגם קשירה בסרט, מביאים הזדמנות ליצירה אישית נוספת: אפשר לקשט גם את הקלסר; ואפשר ליצור/לקשט קופסה להחזיק את צרור התמונות
אירינה דלח – מדריכה למלאכות יד
[קישור למאמר המורחב]
054-7512730; [email protected]
RedCat – סדנאות וערכות יצירה
https://www.bizmakebiz.co.il/Home/Products