רשת חברתית – רשת צל.

מאז שהייתי קטנה אמרו לי "ילדה צריכה שיהיו לה חברים". אני, רק רציתי להישאר בבית לקרוא שוב ושוב את הספרים הדקים בכריכה הירוקה שהיו כבר בלויים מרוב דיפדוף.

הסיפורים שקראתי, ואלה שדמיינתי, הפכו להיות חלק מואר במציאות היומיומית שלי. הרשת החברתית שלי הפכה להיות צבעונית בזכותם, היו בה מאירה, גדעון, דינה ופזית ממשחקי הרחוב בשכונה וגם ירון זהבי, פוליאנה, צ'יפופו ודנידין.

רשת חברתית בהגדרתה מורכבת מפיסות של מערכות יחסים הקשורות ביניהן בחוט דק. העידן הטכנולוגי, יש יאמרו המודרני, משנה באופן מהותי את התמהיל בין מערכות היחסים הבינאישיות הממשיות לבין מערכות היחסים הוירטואליות.

לא יכולה להימנע מהשאלה איזה מין בני אדם יגדלו מרשת הצל הזו? איזו חברה ומנהיגות יצמחו במקום שבו לא רגילים לראות את אנשים בעיניים?

אני יודעת שהזמן לא עוצר מלכת, המציאות משתנה והטכנולוגיה טומנת בחובה הזדמנויות אינסופיות לשינוי.

בתוך המציאות הזו אני מחזיקה שביב של תקווה ואמונה שאנשים בשר ודם ימשיכו להיות נקודות החיבור של הרשת.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 95
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן