קלאסיקה בקופסא

על פי ההגדרה המילונית קלאסיקה הינה יצירה בעלת ערך תרבותי רב העומדת במבחן הזמן ונחשבת מופת.
יש לא מעט משחקי קופסא שבהחלט עומדים בהגדרה המילונית ואכן נחשבים לקלאסיקות בתחום.
ישנם אפילו דוגמאות ישראליות כאלה, מקומיות ובין לאומיות, כגון רמי, נחש מי וטאקי אבל לא חסרים דוגמאות לא ישראליות שכולנו מכירים וזוכרים את עצמנו משחקים כשאנחנו היינו ילדים.

משחקי הקופסה התקדמו ומתקדמים כל הזמן, המשחקים המודרנים חושפים אותנו יותר למכניקות מגוונות ומעניינות, הפקות יפות ומושקעות, רכיבי משחק ייחודיים וצורות שונות של חוויה.
לכן זה מדהים בעיני שכעבור 40 שנה אני יכול לשחק משחק עם הילדים שלי שאני שיחקתי בתור ילד ואף אחד לא מרגיש עליו כמה הוא ישן, כמה היסטוריה הוא סוחב איתו. אני מניח שהיעדר הטכנולוגיה מאפשרת למשחקי קופסא להישאר עדכניים ומהנים כל כך הרבה שנים. עם משחקי מחשב או תוכניות טלוויזיה זה לא באמת עובד, הילדים שלי לא יכולים להתחבר למה שאני אהבתי בתור ילד.
אני לא יכול להגיד כמה שנים של הצלחה צריך משחק לעבור כדי לעמוד במבחן הזמן כדי להפוך לקלאסיקה אבל אני בטוח שקאטן וקרקסון יכנסו לרשימה אם הם עוד לא נחשבים ככאלה. איך כניסה של משחקים חדשים לרשימה משפיעה על משחקים ותיקים יותר זאת שאלה מעניינת. אני חושב ומקווה שאין השפעה, משחקים ותיקים לא יצאו והרשימה רק תגדל.

 

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 97
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן