כמו במילות השיר "ולפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות…" סיום אצלנו מתקשר לדברים שנגמרים. קלף סיום אצל אושו מסמל פאזל שעומד לפני סיום, רק חסר החלק האחרון להשלים את הפאזל. הפאזל אצל אושו הוא סמל למסלולים של חיינו. כלומר אנו צועדים כל פעם בחיינו במסלול אחר שיש לו התחלה אמצע וסוף. במהלך הדרך אנו משלימים לאט לאט את המסלול כדי לעבור למסלול חדש, הקלף הזה קורא לנו לעצור שנייה לפני סיום המסלול, להביט בו לראות את הדרך שעשינו, את התמונה השלמה של מה עשינו, האם היא מוצאת חן בעיננו? האם אנו רוצים לשנות? מה אנחנו רוצים לעשות עוד זהו למעשה הסיום. הקלף מלמד אותנו לבחור, להיות מודעים לדרך שצעדנו בה ולמסלול חדש לבחירה.
המודעות היא בידיים שלנו וגם הבחירות והאחריות. היד שמחזיקה את החלק האחרון בפאזל מסמלת לנו את יכולת הבחירה שלנו בכל דבר בחיים. יש לנו גם את כל האפשרויות לבחירה כולל האפשרות לבחור לא לסיים את הפאזל.
דימוי הפאזל מעיד על המשכיות. כשפאזל אחד מסתיים אפשר להתחיל חדש ממש כשם שדרך שבחרנו בה מגיעה לסיומה, אנו יכולים לבחור דרך חדשה.
לסיום יש לנו תמיד את אפשרות הבחירה בין "כיבוי אורות" לבין "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית".
