ניהול עסק זה דבר הנראה מפחיד, מורכב ומסובך.
המון מספרים, משכורות, עובדים, מלאים, מכירות, רווחים, תזרים ועוד…
שסוכמים את המספרים הללו לפעילות שנתית, זה נשמע המון ומפחיד.
אך אם פורטים את כל הגודל הזה לחודשים ומחודשים לשבועות ומשבועות לימים, המספרים פתאום נראים הגיוניים, ברורים וברי השגה – זו הפשטות והיופי שבסיפור.
כאשר מתכננים תוכנית שנתית ומצרפים לה גם תוכנית עבודה וניהול תזרים מקבלים תמונה מאוד ברורה ומדוייקת לניהול העסק.
אך ניהול עסק אינו מדע מדוייק – עובד חולה ולא מגיע, לקוח לא משלם בזמן, חוסר מלאי של פריטים מסויימים, עסקה שהתבטלה…
על הנייר הכל מדוייק ומדוד אך פועל, אנחנו נאלצים לקפוץ ממשימה למשימה משריפה לשריפה…
זה מתיש, מוציא מריכוז, מקשה על הליכה ע"פ תיכנון ולכן מחייב תושיה בלמצוא פתרונות זמינים, קלים ופשוטים, ומחייב בעיקר התמדה ונחישות. כי אם אחרי כל קושי נשבר, לעסק שלנו אין סיכוי.
לכן, הנוסחה לניהול עסק, כל עסק קטן כגדול הוא לקחת תהליכים ארוכים ומורכבים ולפשט אותם..
עובדים יודעים לקבל הנחיות קלות ופשוטות ולמנהלים קל להעביר משימות קלות ופשוטות לעובדים כיוון שאינן מפחידות וקלות לביצוע.
מנגד, תקלות, עבודות חוזרות, לקוחות מתלוננים אינם דבר צפי ושוברים את הרצף…
שבירת רצף היא שבירת "רוח הקרב", העובדים מתעצבנים, מנהלים הופכים להיות מתוסכלים והעסק כעסק חי את היום יום משריפה לשריפה כמעט מבלי יכולת לראות את האופק.
לכן, כל משימה הכוללת בתוכה מספר עובדים, משך זמן ביצוע ארוך, עלויות גבוהות ועוד… יש לפשט ע"י פריטה לחלקים קטנים, שלב אחר שלב, הוצאה אחר הוצאה, תת משימה אחר תת משימה למשימה הגדולה המלאה וכך עוד.
מהלך הפריטה מפשט את המורכבות שבדבר ונותן בהירות לכל הנוגעים בדבר.
תושיה היא היא הכלי העוזר בפישוט והנחישות היא העוזרת בהתמדה ובהגעה אל הפתרונות המיוחלים.
תזכרו – ניהול עסק הוא דבר שיש לפשט כדי שיהפוך לפשוט










