משקפיים בהירות..

תמונה ישנה של חתן וכלה

מהמקום שאני נמצאת כיום המילה "הורים" מעלה בי כמיהה וגעגוע. הורי שהיוו עבורי דוגמא אישית לנתינה, טוב לב, צניעות ופשטות הותירו בי רצון עז לתת מאותו מקום שהם נתנו.

אבל לא תמיד זה היה כך. בעברי כנערה צעירה התבוננתי לעיתים אחרת..

פעמים רבות אני משתמשת במשפטים שלהם כדוגמאות בהרצאות ובקליניקה

כמו שאבי נהג לומר "תחיי דרך חצי הכוס המלאה "

ואימי הייתה אומרת "איך שתסדרי את המיטה כך תישני " משפטים פשוטים שתמיד נכונים.

 אבי היה מגייס את "נחום תקום": "את כל כך חזקה שלא משנה מה יקרה את תמיד תדעי לקום, להרים ראש ולהתמודד".

לפעמים כילדים, מתבגרים ואפילו כאנשים בוגרים קשה לנו עם ההורים. בצעירותנו הם מכתיבים לעיתים מה לעשות, מביעים דעה על כל דבר, מציבים גבולות ואפילו לא שמים לב שיוצרים צלקות, יש גיל שמרגיש מוזר שהם כבר חברים שלנו. פער הדורות משחק תפקיד, בתוך מערכת היחסים יש הורים שמראים אהבה ואחרים שאוהבים בדרכם שלעיתים נסתרת, יש מחמיאים ויש מקניטים והמגוון רחב.

רק דבר אחד אני יודעת (גם אם לפעמים זה מעייף) אם נצליח לקבל גם כאנשים בוגרים שלנגד עיניהם של הורים יש בדרך כלל מטרה אחת – דאגה אמיתית לילד וחלום ורצון עז שיהיה לו טוב. ובעיני הורים "הילד בן 50 ויש לו חום גבוה" 😊 הוא עדיין "ילד"

לא מזמן, שמעתי אישה שאומרת "אני ממש לא אוהבת את אימא שלי ורק שלא אהיה דומה לה" ליבי נצבט כי ברור לי ששתיהן היו רוצות אחרת, אני מאמינה שעמוק בתוך ליבנו רובנו היינו מאחלים לעצמנו שזו תהיה חברות בטוחה, מקום מבטחים של יציבות.

החיים מזמנים לנו מערכות יחסים מורכבות שאנו בכלל לא חושבים שניתן למצוא ולקשור בהן קשר טוב או קשר בכלל. וזה הרי תמיד אפשרי ותלוי בעיקר בנו לפחות בהיבט של לנסות ולנקוט עמדה פעילה לטובת… לא מעט פעמים בתהליכים אימוניים שאני מעבירה ראיתי מתאמנים שלוקחים מיוזמתם את המושכות ואת האחריות ליצור קשר מחודש ואוהב עם בני משפחתם ואחרים.

אז איך יכול לקרות דבר כזה, כיצד ממקום של "תהום פעורה בינינו " ניתן לשנות וליצור קרקע בטוחה וקשר מחייך ואוהב. בעיני, זה מתחיל בעזרת משקפיים בהירים שמראים לנו זווית ראיה שונה וחיובית לאותן חוויות, מאפשרים לנו לקרוא את סיפור חיינו בצורה אחרת שאולי מסבירה מילים שנאמרו, התנהגויות שהיו בזווית נוספת שמאפשרת לנו סליחה דו צדדית ופתיחת דף חלק ונקי להזדמנות.

לשמחתי, ליוויתי מתאמנים שראיתי כיצד אט אט יצרו שינוי, עצם האפשרות להתבוננות נוספת נותנת לעיתים את ההבנה שהראיה לפעמים הייתה שגויה ולא מובנת, כמה אהבה עמוקה לצד כעס הייתה בניהם עם השנים וכמה חכם וטוב היה לשנות את זה ולהצליח לראות בהורים גם חברים טובים.

לעולם לא מאוחר לעשות זאת.

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 125
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
מודעת פרסום של שי מזרחי - מלחמות ה- AI
צור קשר
advizy.me יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן