משהו קטן על פחד ודאגה

מאת: אפרת ננר – ייעוץ ארגוני ואימון לעסקים 050-9282798

ימים קשים עוברים עלינו בארצנו. עניין הצוללות וספינות ההגנה לאסדות הגז. מחיריי הדירות שרק עולים. שריפות המכלות חורש ונוף ושכונות מגורים. הגשם שבושש לבוא וגוזר עלינו עוד שנה שכונה. ואם שכחתי אסון או מחדל, סלחו לי.

הראש אפוף דאגות, הלב (או הכליות) נחמץ מפחד וחרדה. הבטן מתכווצת, הגרון ניחר והייאוש מחלחל בראש כולם, מעולל ועד זקן. ושואל ומחפש האזרח היכן הפתרון? היכן נמצאת התושייה, אצל מי חבויה התשובה לכאוס שמכלה בנו כל חלקה טובה?

במצב חידלון שכזה מקימים ועדת חקירה (בכל אופן מבטיחים), מחפשים אשם אחד או שניים ו… כן גם הזמן "מרפא" ומשכיח את שהיה כי היא באה "צרה חדשה", "צרורה" יותר מקודמתה.

הללאי, אנא אני בא!? זועק מכאב האזרח הקטן, המודאג שארצו שלו הקטנטנה, האהובה, נעלמת ונמוגה. שתי דרכים עומדות לבחירתך: להיות פסיבי ולהיצמד לדאגה, או לבחור להיות אקטיבי שמביא ישועה. אם בדאגה בחרת, אתה "מנפח" את המצב, מאמין שהכול אישי נגדך וצופה קטסטרופה. אתה אומלל ומשתף באומללותך את כולם. האומללות אוהבת חברה וכך אתה מבטיח לעצמך אומללות יציבה. אם בלהיות אקטיבי תבחר, תביא מזור לך ולסביבתך. תייצר מחשבה לשינוי ובניית אסטרטגיה שתחולל אותו. מרגיש שזה גדול עליך, נשמע לא מציאותי? תתחיל בקטן. שינוי גדול קורה דרך צעדי שינוי קטנים. העשייה מייצרת ביטחון ואופטימיות וממגרת פחד ודאגה.
הנה כמה רעיונות של אזרחים שיצאו לעשייה ומשפיעים על שינוי רגש התבוסה והאשמה.

הכפרים הדרוזים נחלצים לעזרה, המחנה הציוני פתח רישום למשפחות המעוניינות לארח אזרחים שפונו מביתם בעקבות השריפה.

מחשבה טובה מביאה לעשייה נכונה. אם זה העניין שלך, בחר בטוב והטוב יביא עימו טוב. תתחיל בלחשוב ולעשות טוב לעצמך, לבני ביתך, למעגל חבריך, לאנשים שאתה פוגש בתור בסופר או בבית מרקחת. גם חיוך עושה טוב, גם נידת ראש לשלום. התנדב ובוא אלינו, הצטרף לעושיי הטוב.

עשייה בונה ביטחון מביאה אופטימיות ורוגע.

חשוב לזכור, בחירה באקטיביות ממגרת פחד ודאגה.

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 106
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
פרסומות
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן