מראה מראה…אשליה או מציאות?

בעולם המודרני, למראה יש תפקיד חשוב בחיי היום יום, בשל שימושיה הרבים:
יש מראה המשקפת את המתבונן בה – לכל אחד יש מראה אחת כזו בבית ובחנויות הבגדים. מראה שאנו מתאפרות מולה, מיישרים את העניבה , עושים סקירה קלה על הופעתנו החיצונית לפני היציאה מהבית או במדידה של בגד חדש לפני קנייתו ועוד.
יש מראה המכפילה את הנראה בה – אנו משתמשים בה בתחום העיצוב בעיקר, בכדי ליצור אשליה של חלל גדול יותר מאשר במציאות. כלומר יוצרים מציאות כפולה, כך שהעין האנושית מתרגמת זאת כחלל אחד גדול.
יש מראה המאריכה את המציאות כשהיא קמורה, מקטינה כשהיא קעורה ומעוותת – כשהיא גלית, כלומר, תלוי במבנה שלה ובגודלה.
אז כן, הגודל כן קובע!!!
כלומר, ככל שמראה גדולה יותר, האפקט שהיא יוצרת משפיע יותר על הסביבה.
נחזור לשאלה: הנראה במראה הוא אשליה או מציאות?
לדעתי, לא משנה מה השימוש של מראה זו,
הכל תלוי בעיני המתבונן!!!
התרגום שאנו עושים למה שמשתקף במראה זו המציאות של המתבונן.
לדוגמה: בחורה ביקורתית כלפי עצמה המתבוננת במראה שטוחה, שלפי חוקי הפיזיקה משקפת הכי קרוב למציאות, תאמר שהיא נראית שמנה מאד.
צודקת או לא?
בעיניה היא צודקת. והרחבה של הנושא הזה, שווה מאמר מתחום אחר.
אז מהיום כשנתבונן במראה כזו אחרת, נדע שמה שמשתקף בה, זה התרגום שלנו למציאות.
ואם עוסקים במראות, בפאנג שוואי יש חשיבות גדולה מאד למיקומן:
שהרי בתפיסת הפאנג שוואי, מראה = הכפלה.
הכפלה של הפריטים ושל האנרגיה הנמצאת באותו מקום.
איך נדע איך למקם, היכן האנרגיות הטובות שנרצה להכפיל?
קביעת סוגים שונים של אנרגיות הבית, נעשית ע"י יועץ פאנג שוואי.
אך, ישנם מיקומים בכל בית שלא נתלה מראה:
מול דלת הכניסה לביתנו
ומול המיטה בה אנו ישנים.