מזל טוב לי ! אני הגיליון ה – 50 של מדור לדור

אני נורא מתרגש, עשיתי זאת !, אני מסתובב כל היום עם חיוך על הפנים, הצלחתי להגשים את אחת המשאלות שלי – להגיע לגיליון 50 בידיעה שמכירים אותי המון אנשים, אוהבים אותי, אני מעניין, מסקרן, מרגש, גורם לאנשים לחכות לי בכל חודש מחדש ויש אפילו אנשים שמחכים לגיליון הבא.
אבל רגע, שניה, תנו לי לנשום ולהתרגש מהרגע הזה! זה בכלל לא ברור מאליו בשבילי. זה היה מאתגר להתחיל מאפס, הייתי צריך שיתוף פעולה של חברות, חברים ואנשים טובים, שאכפת להם ממני, שהסכימו להשקיע, לעבוד סביב השעון כדי שאיוולד ויהיו לי צאצאים רבים וכמעט הכל נעשה מאחורי הקלעים. זה לא היה פשוט, הצריך המון כח רצון, חזון, אומץ ומה לעשות – גם מימון.
אז נתחיל בהתחלה ….
הכל החל בפגישה בין 2 בעלות עסקים, יהודית ומונה שהכירו בארגון נטוורקינג IBC. ההכרות המשיכה בארגון "ביז", כשהן חברו לאותה קבוצה. בזמן זה מונה העלתה רעיון שהיא ויהודית יכינו יחד ספר בישול. יהודית תביא מתכונים ומונה תעצב.
הפגישה התקיימת מעט אחרי שאמא של יהודית נפטרה ואביה של מונה נפטר. יהודית עשתה חיפוש בגוגל כדי לאתר את השם של אמא שלה והתאכזבה לגלות שהחיפוש מעלה חרס. מכאן נפלה ההחלטה להתחיל מיד בעשייה כדי להשאיר אחריה משהו בעולם הזה.
מונה באה לבקר בביתה של יהודית, והשכן דפק בדלת ושאל את יהודית לגבי שם של בעל מקצוע מומלץ וכל זאת בזכות העובדה שיהודית היתה בשעתו בוועד הבית והיא בעלת קשרים ענפים.
באותו תקופה, בנס ציונה היה עיתון מקומי פרסומי, ובו בכל עמוד בעל עסק אחר פרסם את מרכולתו. בעקבות השיחה על המקומון של נס ציונה, מונה הגתה רעיון ליצור עיתון כזה משלהן, בו יוכלו לשלב בעלי מקצוע איכותיים, בעלות סבירה וללא צורך ב'סיפורי טרגדיות' לצורך פרסום.
עם סיום הפגישה, מונה הציעה שתלך הביתה לחשוב איך ברצונה לעצב את העיתון לעתיד. לפני שיצאה לדרכה היא שאלה את יהודית אם יש לה רעיון לשם לעיתון. יהודית הציעה "מדור לדור". מונה שאלה אם הכוונה היא לעיתון שמחולק מדלת לדלת. יהודית ענתה שכוונתה היא שהעיתון יהיה חוצה דורות – משפחתי.
חלוקת העבודה היתה שכל מה שקשור לשיווק אם מדובר בשיווק מפה לאוזן, נטוורקינג, פגישות עסקיות וחבריות עם אנשים שיצטרפו ויהיה להם מדור משלהם או יכתבו עליהם, הגעה לאירועים ופורומים כדי לספר על העיתון – באחריות יהודית.
וכל המיתוג, העיצוב, בניית האתר מאפס, אחריות לנושא הטכנולוגי (אינטרנט), איסוף של חומרים ועריכתם – באחריות מונה.
השותפים הראשונים לדרך, שהצטרפו מרצון גדול לסייע היו: יונתן פרנקל, עו"ד שלומי וינברג, דקלה מור והצטרפו בעלי מקצוע שהאמינו בהן מבלי לדעת מה צופן העתיד: ליטל אסיף, דבורה רוטמן, נעמי פסטרנק, שרה יעקב ז"ל, ארנסטו ולמן וארז להב.
היתה השקה מאוד מכובדת אליה הגיעו רבים מחברי ביז וחלקם הצטרפו לעיתון לאחר ההשקה, ביניהן עטליה הוברמן.

אתם בטח שואלים למה קוראים לו "מדור לדור"?
אז ככה, כולנו מכירים את העיתון המקומי ששמים לנו בתיבות הדואר, בו אנחנו מעלעלים, קוראים מדורים מסוימים, משוחחים עליהם עם השכנה ואחר כך, בלי שהמפרסמים יודעים, מנקים אתו את המראה באמבטיה או את החלונות ברכב? אז הרעיון הבסיסי היה להדפיס אותו ולחלק אותו ולא פחות חשוב – שיתאים לכל דורות המשפחה, כמו העיתונים הארציים המודפסים "לאישה", "ידיעות" או "מעריב לנוער".
בשעתו, העיתון הודפס באיכות נייר כרומו ודפים צבעוניים, כך שלא היה אפשר לפספס את הנוכחות שלו.
למעשה, היתה תקופה בה הן עמדו בקניון רוטשילד בראשל"צ, בקניון הבאר, בסינמטק בחולון ובסטודיו C, חילקו אותו, התרגשו מהתגובות של העוברים ושבים שהחלו לקרוא בו, צחקו, שמחו וחשו שפרי עמלן נשא פרי! – העיתון צבר המון כוח.
מהו הקושי המשמעותי שחוויתן בדרך?
ברגע שהוא חדל להיות מודפס והפך להיות אינטרנטי בלבד, הוא איבד חלק מכוחו וקסמו, למרות שיתרונו בכך שהאתר והעיתון שונים מכל מגזין אחר.
אם ניקח למשל את עיתון "את", מנטה ואחרים שניתן למצוא בחנויות בכל רחבי הארץ, אנשים קוראים אותו על סמך התפיסה שברגע שאדם מחזיק ביד עיתון, גם אם הוא מדפדף ברובו וקורא כמה כתבות בודדות, עדיין הוא נחשף למשהו חדש או מפתח שגרת קריאה וזו המטרה.
מה השתנה בעיתון מאז הקמתו?
ליהודית, החל מהיום הראשון, היתה חשיבה עתידית וחלום שבעלי עסקים כמו עו"ד ורופאים יצטרפו אליו. מדובר בבעלי מקצוע שבדרך כלל אינם נוטים לקחת חלק במגזין חדש. חלק מהכותבים מתחילת הדרך פרשו ובמקומם נכנסו כותבים איכותיים יותר והחלום של יהודית התגשם – אם תציצו במגזין, תבינו. חלק מהכותבים הוותיקים ממשיכים לרתק אנשים בעניין רב במדור שלהם וזה נפלא מבחינתנו.
מונה באה מעולם הדפוס, הדיגיטל, האינטרנט ובחלוקת העבודה בינה ליהודית, האחריות לעיצוב היתה כולה שלה והיא עשתה עבודה נפלאה, אותה ניתן לראות בגיליונות באתר.
ליהודית היתה ונותרה האחריות לנושא השיווק, לאתר כותבים, לבחור אירועים מעניינים ולשלוח אליהם כתב שיסקר, לחבר בין אנשים שכותבים בעיתון לבעלי עניין מחוץ לעיתון ואין ספק שזה התחום בו היא מצטיינת, עד היום.
לפני כשנה, מונה פנתה לדרך חדשה ולתפקיד העיצוב נכנסו סיגל גבאי, שמגיעה מעולם הפרסום ובן זוגה מוטי עזרא, שאחראי לכל הקשור לתחזוקת האתר. סיגל הטביעה את חותמה החל מהגיליון הראשון שעיצבה, הוא גיליון מספר 40 ואין ספק שהשינוי תרם לקידום. בין השאר, קיימת כיום האפשרות לצרף קישורים לכתבות ובאנרים, פרטים חשוב מאוד בעידן הדיגיטל.
מי מכיר את העיתון?
גוגל – באופן אורגני לחלוטין !
יפעת תקשורת וקטעי עיתונות – המפיצה של מדור לדור החל מיומו הראשון.
כל חברי "ביז"
אתר "לינקדאין"
דף עסקי בפייסבוק המונה אלפי קוראים.
תפוצת דיונים בפייסבוק בה קוראים מביעים דעה על כתבות.
מפה לאוזן: חברים של חברים של חברים.
מדור הדיונים הוקם לפני מיום ההשקה וכיום יש בו אלפי משתתפים.
פורום נשי בו יהודית משתתפת.
מה החזון של העיתון?
שיכנסו בעלי מקצועי נוספים כמו רופאים, וטרינריים, תחום הייטק ובעלי דעה משמעותיים, מישהי שמתמחה בתרבות ואומנות ולהיחשף לקהלי יעד נוספים.
מה אין בעיתון ולא יהיה?
רכילות ופוליטיקה.
בכל כתבה יש פן אישי, מעניין ומרגש ואין צורך ב'רכילות' כדי למשוך קוראים.
איזה פינות יש בעיתון כיום?
ספרים, משחקים, בישול, משפטים, מאמנת עסקית, שיווק במדיות, חשיבה מחוץ לקופסה, NLP, מאמנת אישית, פינת משפחה, סטיילינג ועוד.
** לצורך גיליון זה שוחחתי עם יהודית ומונה. מונה מפרגנת לסיגל על העיצוב והשינוי הנפלא שחוללה בו.
משפט לסיום שהוא נר לרגליה של יהודית:
אמנם הוא עיתון קטן, אבל "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".
נפגש בעיתון ה – 100

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

 

גיליון החודש
שער מגזין 87
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן