לסיים בכבוד

לסיים בכבוד זה מה שאנשים מבקשים לעצמם בשקט בשקט בתוך הלב.
לסיים בכבוד, לא להיות תלוי בזולת, לא להאריך חיים ללא סיבה, לא להיות מחובר למכשיר הנשמה, לא להיות מוזן בניגוד לרצונו או לצרכיו.
לסיים בכבוד, להיות מודע וצלול עד הרגע האחרון, לא להפוך לנטל על הילדים, להמשיך ללכת על הרגליים עד הסוף, ללכת לשירותים, לשלוט בצרכים
לסיים בכבוד, שיזכרו אותי כמו שאני, כמו שהייתי.
למות במיטתי, עם החתול שלי, עם הריח של המיטה שלי, עם מוסיקה שעושה לי טוב.
לסיים בלי לסבול.
אלו בקשותיהם של רוב האנשים שנשאלו איך היו רוצים לסיים את חייהם.
96% מהנשאלים ענו כך
18% זכו לכך.
הסיבה היא שרוב האנשים לא מדברים על רצונותיהם בעודם בחיים.
סיום החיים הוא בלתי נתפס ונראה רחוק כל כך למרות שהוא קורה לכולם, זהו נושא בלתי מדובר בחזקת טאבו.
אם אנשים היו יכולים לשוחח על הנושא הזה ולהגיד איך היו רוצים לסיים את חייהם התמונה הייתה משתפרת ללא ספק.
עולם הרפואה עסוק בהארכת תוחלת החיים – הסוף מתרחק, אנשים חיים ללא איכות חיים וההפך מהרצוי קורה, בתי האבות מלאים באנשים שלא בחרו בדרך חיים של ישיבה בכסא גלגלים מוזנים דרך זונדה או צינורית האכלה לבטן.
ניתן לבחור איך לסיים את החיים, לדבר על כך כבר עכשיו עם יקירנו, להשאיר צוואה בחיים שמנחה את מי שמטפל בנו מה אנחנו רוצים, איך אנחנו רוצים ולעמוד על כך שבקשותינו ייתקיימו.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 95
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן