בגיל 36, היתה לי חברה, קראו לה גואה, היא אמרה לי משפט שנחרט בזיכרוני: "מעל כל אחד מאיתנו מרחף גרזן שקוף, ואנחנו לא יודעים מתי הוא ייפול."
היא לא ידעה אז שעוד שנתיים היא תלך לעולמה מסרטן, אבל המילים שלה השפיעו עליי עמוקות. זה היה רגע שהבהיר לי עד כמה החיים שבריריים, ועד כמה חשוב למצוא משמעות במה שאנחנו עושים.
כשהייתי צעירה, חיפשתי את המשמעות והייעוד שלי במשך שנים. השתחררתי מהצבא מבולבלת, נסעתי לחו"ל, חזרתי, והרגשתי אבודה. עברתי בין תחומים שונים, ובכל זאת, משהו היה חסר. היו רגעים של קושי וייאוש, אבל בסופו של דבר הבנתי שהמסע שעברתי נועד כדי שאוכל לעזור לאחרים.
היום, כשאני מלווה צעירים אחרי צבא, אני מביאה איתי את הניסיון האישי שלי. אני יודעת כמה זה מבלבל לצאת לעולם האזרחי, במיוחד בתקופות מאתגרות כמו זו שאנחנו חווים עכשיו. כשהם מחפשים את הכיוון שלהם, אני יכולה להזדהות ולהבין את התחושות שלהם.
חשוב לי להראות להם שהמסע לחיפוש משמעות הוא טבעי, ושגם אם הדרך נראית ארוכה ומפותלת, בסוף מוצאים את הייעוד. אני מאמינה שכל אחד יכול להשפיע ולעשות טוב, וכשאנחנו נמצאים במקום הנכון, אנחנו לא רק משפיעים על העולם, אלא גם מגשימים את החזון האישי שלנו.
המסע האישי שלי לימד אותי שלפעמים, דווקא מתוך הבלבול והקשיים, נולדת ההבנה העמוקה ביותר. ההבנה שאנחנו כאן כדי להשפיע, ליצור ולתרום, ושכל צעד קטן שאנחנו עושים למען אחרים, הוא צעד משמעותי במסע שלנו.
בסופו של דבר, לעשות טוב לעולם זו לא רק בחירה, זו שליחות. זוהי הדרך שלנו להפוך את העולם למקום טוב יותר, ולמצוא את המשמעות האמיתית בחיינו.
