כבוד לאוזון

כבוד נתפס ערך עליון בהרבה תרבויות, מודרניות ועתיקות ובכך מעסיק אנשי רוח כבר עידנים רבים. מה זה כבוד? כמה הוא באמת חשוב כערך תרבותי או חברתי?

היום, אני שואלת אתכם שאלה יותר פשוטה: את מי אנחנו מכבדים? את הזולת? את עצמנו? ואיך בכלל מפגינים את הכבוד הזה?

אחד הדברים הרחוקים ביותר מהלב כשדנים בכבוד, זה כדור הארץ ובפרט: שימור איכות הסביבה. לכבד את איכות הסביבה פירושו לחשוב מה אנחנו מותירים אחרינו לדורות הבאים, איזה סוג של טבע? איזה סוג של צמחיה?

לפני כ-3 דורות (בשנות ה70 של המאה הקודמת) מדענים גילו שהקידום התעשייתי שעושה לנו חיים קלים ומהירים פוגע בשכבת האוזון (מולקולה חשובה של חמצן) באופן כל כך חמור שתוך דורות ספורים החיים על פני כדור הארץ ייעלמו. כן, כן, אני מדברת על החור באוזון המפורסם. אותם מדענים סבורים שהבעיה התחילה כבר בשנות ה-50 המאוחרות, יחד עם השימוש בתרסיסים בשפופרות מתכת.

בקיצור ובפשטות, גזים מסוימים שהתעשיות משחררות לאוויר, עולים למעטפת החיצונית של האטמוספירה ושם מפחיתים את ייצור האוזון. עובדה זו גורמת להיעדר מוחלט של אוזון מעל הקטבים (כרגע בצורה חמורה רק מעל הקוטב הדרומי). למה זה חשוב? במקומות בהם אין בכלל אוזון גם אין בכלל סינון של קרני UV מהסוג המסרטן. למזלנו, החור הזה הגיע למקומות מאוישים רק פעם אחת ב-1994 ורק לשבוע אחד. לצערנו, משמעות החוסר באוזון לא נגמר שם. פחות אוזון בשולי האטמוספירה גם קשור בקשר הדדי להתחממות הגלובלית ובקשר סיבתי לעלייה במקרי סרטן מכל הסוגים (ובעיקר של העור), וגם להיעלמות זנים רבים של צמחים (שמייצרים חמצן שמייצר אוזון) וכן נמשך הלאה מעגל הקסם השחור שפוגע לנו בטבע.

למזלנו הגדול יותר, בעלי החלטה בדרג העולמי התייחסו לבעיה ברצינות מהרגע שדווחה והרוב המכריע של הארצות המתועשות החליטו כבר ב-1987 לפעול במידית ובצורה חריפה לתיקון הבעיה. על כך נחתם פרוטוקול מונטראול. הגזים המזיקים נאסרו לשימוש כבר מהשנה הראשונה של הפרוטוקול. כל החומרים החדשים נבדקים גם מבחינת ההשפעה על האוזון. ולצד הקליל יותר, מאז 1995 חוגגים כל שנה ב-16 לספטמבר את היום הבינלאומי של האוזון למען עליית המודעות לבעיה. הסיפור ממשיך בנימה חיובית: היעדים לתיקון המצב שהפרוטוקול הציב לשנת 1999 הושגו כבר ב-1991-1992. וזה רק מראה מה האנושות מסוגלת כשמנהיגיה מחליטים לפעול. כמובן, הבעיה לא נפתרה עדיין – אמנם קיימת עליה מתמדת בכמות האוזון באטמוספירה הגבוהה, ואמנם מימדי החור יורדים מאז 2003, החלטות הפרוטוקול עדיין בתוקף, אולם המדענים עדיין לא בטוחים אם ומתי טיב האוזון באטמוספירה הגבוהה יוחזר לערכים המקוריים.

אז תודה לכל חותמי פרוטוקול מונטראול, ולכל הארצות האוכפות את החלטותיו. תודה שכיבדתם את כדור הארץ ואת ההנאה שלנו ושל הדורות הבאים אחרינו, ועשיתם את השלב החשוב הזה!

אשאיר אתכם עם שאלה אחת נוספת: אם ב-1987 יכלו מנהיגי העולם לתקן בעיה אחת חמורה כל כך, מה אנחנו יכולים לפתור היום? שום דבר דגול לא נבנה ביום אחד, שום מסע משנה גורלות, לא הסתיים בצעד אחד, שום שינוי מואר לא התבצע על ידי אדם אחד, אז בואו נכבד את כדור הארץ ואת הדורות הבאים אחרינו ונשמור ונשפר את איכות הסביבה, כל אחד מאתנו במעשה אחד ביום… כל יום ולא רק ב-16 לספטמבר 😊

אירינה דלח – מדריכה למלאכות יד

054-7512730; [email protected]

RedCat– סדנאות וערכות יצירה

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 107
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן