יצירה ידידותית

אנדרדוג מסתבר, ולא מפתיע בכלל, הוא מהמונחים האלה שבאים מתחום הספורט – תחום שרוב האנשים או שרופים עליו, או אדישים לגמרי לגביו.

מה שחשוב הוא שזה מונח מאוד שימושי ומאוד רלוונטי לחיי היום-יום המודרניים. יותר ויותר, בכל התחומים, אנשים מכל הסוגים מבינים שהנתונים ההתחלתיים שלנו לא כל כך קובעים את מהלך חיינו או את ההשגים אליהם יכולים להגיע. אני גדלתי בחברה בה אנשים עם נכויות היו אמורים להישאר בקרב המשפחה ולהיות נטל לחברה. גם אם היו רוצים לעבוד, לא היתה להם הזדמנות. רק 2 דורות מאוחר יותר הילדים שלי גדלים בחברה בה מצפים מאנשים להפיק את המירב מהחיים, גם אם יש להם מוגבלויות, וגם אם הם לא יכולים להיות 100% פרודוקטיביים.

רק להבהיר, אנדרדוג בספורט זה המתמודד הכי חלש שבכל זאת מנצח, או מגיע למקום הרבה יותר גבוה משציפו לו. בסלנג הכללי הבינלאומי, אנדרדוג זה מי שמנצח את התנאים ההתחלתיים שלו ומגיע להישגים מעל ומעבר לצפוי.

ומי יותר אנדרדוג מימינו מאשר איכות הסביבה?! רוצים עוד בתים כי האוכלוסיה גדלה, ב"ה? מוותרים על עוד כמה מאות דונמים של חורשה ומקימים רובע חדש. רוצים לחסוך בזמן הובלת הסחורה, או בזמן העובדים שנמצאים הרבה בנסיעות? מוותרים על שטחי טבע ובונים עוד כביש? רוצים יותר תושבים בעיר שלנו? מוותרים על בתים ישנים עם גינות גדולות ובונים עוד קניון. וזה רק בקנה מידה מקומי. כל הפלסטיק והחפצים הח"פ שמקילים עלינו, (ואגב, מפנים לנו יותר זמן לעבודה, לא לחינוך, טיולים או הנאה) מזהמים את האוקיינוסים, הנהרות והאוויר.

אז אם גם לכם איכפת, ואם גם אתם רוצים לעשות עוד צד קטן לעזור לסביבה לנצח ולהפוך לאנדרדוג של המילניום, אני מזמינה אתכם החודש ללמוד דרך כיפית, חסכונית והכי ידידותית לסביבה לשחק בפלסטלינה/פימו. וזה לא רק ידידותי לסביבה, זה גם בכלל לא מסרטן: לא למי שנוגע, לא למי שמסתכל מהצד, ולא למי שעוסק בזה מדי יום!

יצירה מנצחת שתהיה לכם!!!

 

פרויקט: חופשי

טכניקה: עיסת מלח

ציוד: קערה, כף עץ, כוס מדידה, חיתוכיות לעוגות, [אופציונלי: מכחול, כפפות ]

חומרים: קמח חיטה הכי זול, מלח דק הכי זול, [אופציונלי: צבעי מאכל/אקריליק]

 

אופן העבודה:

  • בקערה גדולה מערבבים כוס קמח עם חצי כוס מלח דק. מוסיפים כוס מים ומערבבים לעיסה אחידה, במרקם פלסטלינה. אם העיסה נדבקת לידיים מוסיפים עוד קמח, כפית בפעם, עד שהעיסה מגיעה למרקם הנכון. אם מהעיסה נופלים פירורים,מרטיבים את הידיים ולשים 5-10 שניות. אפשר לחזור על התהליך עד שמגיעים למרקם הנכון
  • אם רוצים, אפשר להוסיף צבעי מאכל בזמן העירבוב: לכל צבע מכינים מנה (או חצי מנה) של עיסה
  • אפשר לשחק עם העיסה עד שמשתעממים, כמו פלסטלינה; ואפשר ליצור יצירות ולאפות אותן בתנור, כמו פימו [המועניינים מוזמנים לפנות אליי ואתן הנחיות מדויקות]
  • בתום המשחק, אם לא אופים את היצירות, מומלץ לזרוק לפח (לא מזהם את הסביבה!!!) בגלל שהעיסה לא נשמרת טוב: תכולת המלח הגבוהה מעודדת ספיגת נוזלים וזה הורס את המרקם
  • אזהרה! אומנם העיסה לא רעילה ולא מזיקה אך מומלץ להרחיק מחיות מחמד, מילדים קטנים שעלולים לאכול (ולסבול מכמויות המלח הגדולות) ולהשתמש בכפפות ניקוי אם יש פצעים פתוחים או סובלים מעור ידיים רגיש/פגום
    תיהנו!!! ואל תהססו ליצור עיסה כזאת ,מכל מיני צבעים, כשהילדים מארחים חברים!

 

אירינה דלח – מדריכה למלאכות יד

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

 
גיליון החודש
שער מגזין 89
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן