יצירה אדיבה

אדיבות מה היא? באתר האקדמיה ללשון מסבירים את המושג כ: "מנומס, נוח לבריות". בויקימילון, זה פשוט "התנהגות מתחשבת, הליכות נעימות". וכששאלתי מסביב חברים ומכרים, קיבלתי תשובות מעורבות: "נו, את יודעת, נימוסין כאלה של פעם, כמו לפתוח דלת לאישה, ולקרוא לאבא שלך אדוני. זה כבר לא רלוונטי", וגם "אה, זו תכונה חשובה מאוד. זה להיות נחמד לאחרים כשלא יוצא לך מזה כלום". וכשחשבתי קצת, באמת שמתי לב שלא כל כך שמעתי את המילה בשלושים ומשהו השנים שאני בישראל.

עניין אותי מאוד לשמוע שתכונה כזאת עדינה, כזאת שולית מעוררת תחושות כל כך שונות בקרב המכרים שלי. האם זה טוב להיות אדיב? האם זה חשוב? אכן, בעידן הבנייה העצמית והאימון האישי, בעידן החוסן המנטלי והמודעות העצמית, עד כמה זה חשוב להיות אדיב?

חשבתי על הערכים שאני קיבלתי מההורים שלי והערכים שאני מנסה להעביר לילדים שלי – האם אדיבות היא אחת מהן? עניתי לעצמי שכן! התחשבות בזולת זה תמיד ערך חשוב. התחשבות בזולת זה היא גורם לחברה יותר תומכת ויותר בונה מזו של ימי הביניים. התחשבות בזולת היא סיבה לכך שיש לנו חברים ואנשים שיקרים לנו.

אז בימים טרופים אילו, במי אנחנו בוחרים להתחשב? בימים חסרי הביטחון אלו, מה זה להתחשב בזולת? אין לי ספק שלכל אחד תהיה תשובה משלו, לכל אחד תהיה רשימה אחרת של אנשים חשובים.

דוקא היום, דוקא בימי קורונה כשניראה שהטבע מרחיק אותנו מיקירינו, אני בוחרת באדיבות לטבע, לכדור הארץ עצמו – במילים אחרות, ביום האדיבות הבינלאומי אני בוחרת להזכיר לכולם שיש לנו יקירים שעוד לא ראינו וכנראה אף פעם לא נראה: אלו ילדי נכדינו ונכדי נכדינו, ואנחנו חייבים להם מראה של שדה ירוק וחורשה פורחת וחרמון מכוסה שלג ונחלים זורמים בנגב.

אז החודש אני מזמינה אתכם ליצור עציץ מיוחד ומטפל בעצמו, עציץ עם שתיל קטן שצריך קצת התחשבות, עציץ ללא השקעה כספית גדולה!

יצירה מתחשבת שתהיה לנו!!!

 

פרויקט: עציץ עם השקיה-עצמית

טכניקה: מיחזור בקבוקי פלסטיק

ציוד: מספריים/סכין יפני, מסמר עבה/מברג

חומרים: בקבוק/ים פלסטיק 1.5-2 ל' עם פקק, אדמת גינון, שתיל/ים

 

אופן העבודה:

  • מודאים שהבקבוק ריק ונקי
  • חותכים את הבקבוק ל-2, כשליש מהתחתית, כך שמתקבלים 2 חלקים: האחד, קצר יותר, עם התחתית הרחבה של הבקבוק המקורי; והשני, ארוך יותר, עם המשפך של הפקק המקורי
  • מחממים את המסמר כמה שניות באש הכיריים ובעזרתו מחוררים חור אחד במרכז הפקק
  • אם רוצים, אפשר לצבוע ולקשט את החלקים, כמו עציץ אמיתי
  • ממלאים מים עד 2/3 גובה של החלק הקצר
  • מבריגים חזרה את הפקק המחורר על החלק הארוך, מניחים אבן קטנה מעל החור (כך שהאדמה לא תיפול בקלות והחור לא ייסתם) וממלאים אדמה כמעט עד השפה העליונה
  • מניחים את החלק עם האדמה בתוך החלק עם המים, כך שה"משפך" עם הפקק המחורר טבולים לפחות 2 סמ' בתוך המים
  • מוודאים שה"עציץ" יציב ושותלים את השתיל הנבחר

תיהנו!! ואל תהססו ליצור כמה כאלה, בכל מיני גדלים, ואף לתת אותם במתנה!

 

אירינה דלח – מדריכה למלאכות יד

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

 

גיליון החודש
שער מגזין 87
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן