"מחשבות פוליסות ביטוח מקיף לפי מחירון גבוה – אך מקזזות מהפיצויים את ירידת ערך הרכב"
בקשה לתובענה ייצוגית על סך 1,170,000,000 שקלים הוגשה בסוף השבוע שעבר (22/7) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד חברות הביטוח "כלל" ו"הראל". את הבקשה הגיש עו"ד עמירם מוראד, בשם ציבור מבוטחי הרכב (ביטוח מקיף) של החברות הללו, המונה, לפי הערכתו, כמאות אלפי נהגים.
כבסיס לתביעה הייצוגית שימשו שתי תביעות אישיות, אשר הוגשו ע"י שניים ממבוטחי החברות, על סך 10,500 שקלים.
בתביעות נטען כי חברות הביטוח מחשבות את תשלום פרמיית הביטוח לגבייה אך ורק על פי מחירון בסיסי של הרכב – אך בבואן לפצות בעלי רכב שניזוקו או נגנבו – הן מחשבות את הפיצוי על פי שקלול נתונים היסטוריים של הרכב – ובכך מורידות מהפיצוי, לעיתים עשרות אחוזים.
בין הפרמטרים להפחתת שווי הרכב: מספר בעלים קודמים (ידיים), בעלויות קודמות כגון: חברה, השכרה או ליסינג, גובה הקילומטרז' ועוד.
כתוצאה מכך, טוען עו"ד מוראד, נוצר עיוות דין הגורם לתשלום אי–שיוויוני: שני רכבים זהים יבוטחו בפרמיה אחידה – אולם בסופו של יום רכב אחד עשוי לקבל פיצוי נמוך יותר מהרכב השני רק בגלל נתוניו ההיסטוריים.
בנוסף, נטען בתביעות – חברות הביטוח כלל לא מציינות בפוליסה את שווי הרכב כבסיס חישוב הפיצויים במקרי ביטוח, ובכך, למעשה, מותירות את הנתון החשוב ביותר בפוליסה – סכום הפיצויים – בגדר נעלם.
בתביעה הייצוגית אותה הגיש עו"ד מוראד, הוא מעריך את הנזק למבוטחים מחישוב מוטה זה, בכ-10% מרווחי חברות הביטוח 'כלל' ו'הראל' על פעילות הביטוח המקיף – כ-170 מיליון שקל בשנה. לדבריו, מדובר בהערכה שמרנית ביותר.
נתוני ההכנסות של חברות הביטוח המובאים בבקשה לתובענה הייצוגית, נלקחו מהדוחות השנתיים אותן העבירו החברות לבורסה בשנת 2014 – עקב היותן חברות ציבוריות. הנזק הנטען חושב 7 שנים לאחור – ועל כן הועמדה הבקשה לתובענה ייצוגית על למעלה ממיליארד ₪.
לדברי עו"ד עמירם מוראד, לכלל חברות הביטוח בישראל יש שתי הגדרות שונות לחלוטין למושג 'ערך שוק' של רכב מבוטח, הגדרות שלטענתו שונות "בשל מטרתן של אותן חברות – למקסם את רווחיהן, על גבם של המבוטחים".
בתביעה נטען כי על פי הדוחות הכספיים לשנת 2014, הועמדו רווחיהן של שתי חברות הביטוח הנתבעות, רק מביטוח מקיף לרכב – על מאות מיליוני שקלים. לפיכך, תובעים המבוטחים מ"כלל" ומ"הראל" השבה – לכלל המבוטחים – של החלק היחסי מהסכום ששילמו תמורת הביטוח המקיף, בהתאם לשווי הרכב המבוטח – שבע שנים לאחור.
בנוסף, מבקש עו"ד מוראד מביהמ"ש לחייב את חברות הביטוח לקבוע את ערך הרכב המבוטח כבר במעמד כריתת הסכם הביטוח – תוך ציון הסכום בתוך החוזה. "לא ייתכן שבעל רכב שערכו 50 אלף שקלים, ישלם בדיוק את אותו גובה פרמיה אשר משלם בעל רכב מאותו דגם ששוויו מוערך ב-80 אלף שקלים" אומר עו"ד מוראד.
"'כלל' ו'הראל' לא נוהגות על פי הדין"
בתביעות שני תושבי כפר יונה, העומדים בבסיס התביעה הייצוגית טוענים השניים כי רכשו ביטוח מקיף לרכב מחברות הביטוח "הראל" ו"כלל" (בהתאמה) בזמנים שונים. על פי התביעה שהגישו השניים, באמצעות עו"ד עמירם מוראד, היסטורית הרכב המבוטח אמורה הייתה להפחית בצורה משמעותית מערכו הכספי, בהתאם למחירון הרכב שעליו מסתמכות חברות הביטוח – לרוב מחירון לוי יצחק.
הפחתה זו, לטענת עו"ד מוראד, באה לידי ביטוי במקרי ביטוח המאפשרים את הפעלת הפוליסה, ואשר מזכים את המבוטחים בתשלום. אך לטענתו, הפחתה זו כלל אינה מוזכרת בעת ההצטרפות לביטוח. "כך מנסות חברות הביטוח לאחוז במקל משני קצותיו", אומר עו"ד מוראד. "הן בוחרות לפרש את החוק בשני פירושים שונים – כל פעם באופן אשר ייטיב עימן".
בתביעה שהגישו השניים נטען, כי המחירון שעליו מסתמכות חברות הביטוח, מכיל בתוכו רכיבים ואלמנטים רבים לצורך קביעת שווי השוק של כל רכב נתון. בין היתר, מכיל המחירון תעריפי פחת לקביעת שווי הרכב הנובעים מנתונים היסטוריים וסובייקטיביים של כל רכב. "לפיכך, על פי הדין, על חברות הביטוח לבדוק את שוויו של כל רכב המעוניין בביטוח מקיף בצורה ממצה וסובייקטיבית, כדי למנוע חוסר שוויון בקביעת פרמיות לשני רכבים זהים, בעלי ערך שונה לחלוטין", דברי עו"ד מוראד. "בנוסף, מאחר ופוליסת הביטוח היא הסכם לכל דבר ועניין, חייבת חברת הביטוח לנקוב בשווי הרכב כבסיס חישוב הנזק, כבר במעמד כריתת ההסכם ולא בקרות אירוע מזכה, אם וכאשר יקרה".
אלא שעל פי התביעה, חברות הביטוח "הראל" ו"כלל" לא נוהגות כך, ולמעשה, לדברי עו"ד מוראד, עוברות על החוק. לאור זאת, הגיש עו"ד מוראד, בשם התובעים, בקשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, בשם מאות אלפי מבוטחי חברות הביטוח 'כלל' ו'הראל'.
"ירידת ערך בין 6% ל-30%"
בתביעתו של ש"י מכפר יונה נכתב כי הלה ביטח את רכבו בחברת "כלל" בביטוח מקיף, בשנת 2014. בספטמבר אותה שנה נגנב הרכב, כשמחיר המחירון שלו במועד אירוע הגניבה עמד על 51,998 שקלים. בפועל, שילמה חברת הביטוח למבוטח 37,520 שקלים בלבד, תוך שהיא מנכה מערך הרכב 30.5%, בטענה לירידת ערך.
רכבו של התובע השני ניזוק בתאונה והוכרז כטוטאל לוס, אך גם הוא סבל מתופעה דומה. חברת 'הראל', בה היה מבוטח רכבו, ניכתה 6% מערך רכבו בעת התאונה.
על פי התביעה, הכנסות חברת הביטוח "הראל" בשנת 2014 מפרמיות בתחום רכב רכוש (כלומר מביטוח מקיף) הסתכמו ב– 923 מיליון שקלים. רווחיה של "כלל" בשנה זו, באותו סעיף בדיוק, הסתכמו בלמעלה מ– 745 מיליון שקלים.
לדברי עו"ד מוראד, לא ידוע לו על מבוטחים המקבלים את מלוא מחיר המחירון של מכוניתם, אם נגנבה או ניזוקה ללא תקנה. ברוב המוחלט של המקרים מנוכה מערכו של הרכב אחוז מסויים על ירידת ערך.
הרווח המצטבר מפער החישוב הזה, על כלל המבוטחים, אחראי, על פי הערכתו של עו"ד מוראד, ליותר מ-10% מהרווחים של אותן חברות מפעילות ביטוח המקיף. על כן, בחישוב 7 שנים לאחור, מעריך עו"ד מוראד את הרווחים הלא חוקיים, לכאורה, של שתי חברות הביטוח הנתבעות, בכ– 1,170,000,000 שקלים.
עו"ד מוראד מציין שחברות 'כלל' ו'הראל' אינן חברות הביטוח היחידות המשתמשות בשיטה זו כדי לגרוף רווחים על גב המבוטחים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-2,500,000 רכבים פרטיים נעים בכבישי הארץ, כאשר מספר זה גדל בכל שנה בכ-3%. "נתון זה משליך באופן ישיר על מסת הביטוחים המקיפים מדי שנה", טוען עו"ד מוראד. "חברות הביטוח מתעשרות על גבי ציבור בעלי הרכבים והנהגים בישראל, ומשלשלות לכיסן, שלא כדין, סכומי עתק, בשיעורים המגיעים לעשרות מיליוני שקלים בכל שנה".
תביעתם של של שני בעלי הרכב, כמו גם הבקשה לתביעה ייצוגית, הוגשו אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
