חני נחמיאס

תומכת חלומות

"אני יוצרת ומתפרנסת באהבה גדולה ממה שבחרתי וחלמתי לעשות כשהייתי ילדה בת 10. חלום של ילדה ממרום +50 אני נהנית יום יום מהפרות שלי. כל הזמן שלי מוקדש למשחק ולמופעים". חני נחמיאס מוכרת בציבור כשחקנית וכזמרת, ואולם היא מגדירה את עצמה "תומכת חלומות"

בחודש הבא ייפתח בקמבודיה מלון שיחד עם בנה טום, היא מעורבת בהקמתו.
"הכי הצלחה בעיני זה  שהצלחתי, מישראל, במרחק של 15 שעות טיסה, לסלול דרך לילד שלקח את זה בידיים חזקות, בטוחות, ועד עתה מנהל את זה  בדרך שממלאת אותי גאווה ויראה", היא אומרת.

252751_113337385421495_8138568_n

 

כשחני נחמיאס אמרה לי שהיא מעורבת בארבע הפקות תיאטרון, הרמתי גבה.
כשהיא התחילה למנות את שמות המופעים לא הייתה לי ברירה אלה להאמין, ואולם הדבר ששבר אותי סופית היה שאחרי שמונה דקות של ריאיון טלפוני, היא אומרת לי: "רגע!" ונעלמת לכמה שניות מהקו. פתאום אני שומע צפצופים, שמשום מה הזכירו לי קולות ששומעים ליד מיטה בבית חולים. האמת- נבהלתי.
"רגע", היא חוזרת אלי, "אני מנסה לבשל בזמן שאני מדברת אתך ולא מסתדרת עם הגריל, אז רק דקה".
הצפצופים היו של הלחצנים בתנור, שכנראה לא נענה להוראות שקיבל ממנה. בסוף כמובן שהכל בא אל מקומו בשלום והמשכנו בריאיון.
ואולי זהו תמצית הסיפור. אם היא יכולה לענות על שאלות בראיון עיתונאי בטלפון וגם לתפעל גריל סורר, כנראה שהיא יכולה גם לשחק בארבע הפקות תיאטרון.
ולא רק. נחמיאס מוכרת מהסרטים שהשתתפה בהם, מתכניות הטלוויזיה ומהספרים שפרסמה.

היא מספרת על המופעים המתקיימים בימים אלה: "אני מופיעה בהצגה בידור 'קצרות ולעניין' עם ציפי שביט ועירית ענבי,  במחזמר 'כנר על הגג' בקאמרי, מופיעה במופע 'דוס צ'יקיטיקאס'  (שתי קטנטנות) שירים וסיפורים בלדינו מבית אבא, ובמופע 'עכשיו התור לאהבה' – מופע הצדעה לעוזי חיטמן."

אגב- 'כנר על הגג' מתקיים לעתים פעמיים ביום. כל הדברים הללו נכונים כאמור, לימים אלה.

יש משהו בקריירה שלך שהרגשת בו שאת יוצאת מעבדות לחירות ?
"פסח הוא בשבילי היציאה מעבדות לחירות. כמעט בכל פסח אני לא בארץ. את ליל הסדר בארבע השנים האחרונות חגגתי שלוש פעמים בקמבודיה ופעם אחת בתאילנד". הרומן שלה עם קמבודיה יוסבר בהמשך.
"יש שני חודשים בשנה שבהם אני עובדת פחות. באפריל סביב פסח, ובאוגוסט- כיוון שהתיאטרון נמצא בפגרה ולכן בשני התאריכים הללו אני בדרך כלל נוסעת.
"בשלושה מתוך הפסחים הללו סחבתי אתי מפה את כל המשפחה כולל את אבי בן ה- 80 ואימי בת ה- 75.
"אני לוקחת את בני המשפחה שלי לחגוג את פסח בקמבודיה כי הבן שלי חי ועובד שם בחמש השנים האחרונות. בשבילי זו קצת יציאה מעבדות לחירות, כי כשאני לא בחו"ל אני עובדת כל הזמן."

שיחת אימא ובן בקמבודיה
לפני חמש וחצי שנים יצא הבן שלה טום, אז בן 23, לטיול בקמבודיה. "הוא יצא לסוג של 'טיול גדול' ונתקע. הוא הגיע לעיר סיהנוק-וויל  Sihanouk ville  סיהנוק היה מלך קמבודיה", היא מסבירה, "והמילה 'וויל' זה ווילג'. כלומר  הכפר של סיהנוק.
"טום הגיע לשם והייתה לו תחושה של הזדמנות באוויר. אחרי  חצי שנה כשהבנתי שזה לא הולך להיות סתם טיול שהתארך אלא שהייה ממושכת, נסענו אליו כדי להבין איפה הוא נתקע.
"הגענו למדינה מדהימה", היא אומרת, "מצולקת ממלחמת אזרחים עקובה מדם, עם תרבות מהסוג שאנשים כל כך נהנים לספוג, אנשים רגועים, פשוטים ושמחים. יש משהו במקום הזה, בשקט שלו, בשנטי, שבאמת מקיים הלכה למעשה את העניין של 'חייה ותן לחיות'.
"אם הבירה פנום פן היא סוג של תל אביב, אז בניגוד לה – סיהנוק-וויל היא סוג של אילת. עיר נמל בדרום קמבודיה שהיא בעצם עיר הנופש של הקמבודים.
"יש שם חופים, עצי קוקוס, חולות לבנים המון בתי אירוח ובתי מלון, מסעדות ובתי הימורים – עיר מפנקת. יש בה הרבה קסם. הבנתי למה הוא נשאר שם".

נחמיאס קיימה עם בנה שיחה של "אימא ובן", והתעניינה כיצד הוא רואה את העתיד שלו. "אף אל פי שרק אלוהים מחליט, הוא אמר לי שהוא רוצה לעסוק ביזמות. ואז אמרתי לו – 'תראה, אימא שלך אמנם מוכרת כשחקנית אבל אתה יודע שהדבר היחידי שלמדתי בחיים שלי בצורה מסודרת הוא אדריכלות'.

"אני אוהבת בנינים וקשורה לאדמה וגם עשיתי פה, ושם, בצניעות גדולה מאוד עסקאות כאלה קטנות. אמרתי לו: 'אם אתה רוצה להישאר פה, בוא ונעשה סיבוב בעיר' ".

בסיור הם ראו פרויקטים קבלניים של משקיעים זרים, מלונות, מסעדות. "אמרתי לו 'אתה רוצה להישאר פה, אני אתך' ".

היום בנה, טום שטיינמץ, הוא  בעל חברה המבצעת פרויקטים נדל"ניים. במשך השנים הללו הוא בנה בניין ראשון שבו סוויטות להשכרה, שהיה סוג של מקרה בוחן. "הוא בנה בניין צנוע עם ארבע סוויטות להשכרה", היא מסבירה. "אני מאמינה שהאוניברסיטה של החיים מלמדת לא פחות מאשר ספסל הלימודים, והיום כעבור חמש שנים וחצי אני מסתכלת לאחור ורואה את הילד שלי שחלם על יזמות, בעל חברת בנייה, מסיים בימים אלה בנייה של  מלון בוטיק ונותן שרותי בנייה גם לחברות אחרות.
"אני בצניעות גדולה מאוד מקווה שסללנו יחד דרך –
אני באמונה ובכסף, והוא בהרבה כישרון וביכולת לנתב ספינה גדולה מאוד עם אפס ניסיון קודם – ילד בן 29".

היא מעורבת בפעילות ברמה יומיומית. "יחי האיי פון", היא אומרת בחיוך. "יש לו אדריכלים ומעצבים, מהנדסים, אבל יש אימא. ואימא זה תמיד אימא."

באפריל שעבר הם רכשו ציוד למלון. "מהסבונים ועד לציוד המטבח. אני בחרתי בעצם הכול, זה כמובן נעשה בשיתוף פעולה", היא מסבירה, "הוא ממש שיחרר וזה לא פשוט. הייתה מין חלוקה טבעית שהוא משחרר ויודע שיש לי חוש לזה, הוא מתעסק בדברים שהם יותר טכניים".

תומכת חלומות
איך את מגדירה את התפקיד שלך בפרויקט ?
"אני 'תומכת חלומות', היא אומרת, "אני לא חושבת שהצלחנו עדיין. אני מדברת על אמונה. יזמות עם הרבה רעד ברגליים ובטח בשלב הראשון שאתה שולח כסף אל מדינה שלא מדברים שם עברית ואין שם 'סמוך' ו'החבר הזה שמכירים מהצבא'.

"אני מסתכלת על הבחור הצעיר ומרגישה גאווה גדולה מאוד. אני יודעת שאם אני לא הייתי תומכת בחלום הזה, אז אולי הוא לא היה קורה. צריך גם אמונה, גם ביצים, סליחה, גם כיף. אבל אני מקווה מאוד שבכתבה בעוד שלוש שנים, אני אגיד לך – אנחנו על הסוס.
"יש אנשים שיחשבו אולי שזה הימור, אבל לימים אחרי שבחרנו את הלוקיישין ואחרי שקנינו את האדמות ובנינו את  המלון נודע לנו שחברה ישראלית השקיעה מיליוני דולרים בקו אווירי  600 מ' מאתנו, גם במלונאות.

"אנחנו סרדין קטן ליד הכרישים הללו. אבל, זה נתן תחושת רוגע ופחות תחושת הימור. אם אנשי עסקים בסדר גודל כזה בחרו את אותו שטח לאותו סוג של השקעה- זה הרגיש נכון.

למה תקראי הצלחה ?
"הרבה אנשים מתרגמים בטעות הצלחה לעושר. בשבילי הצלחה היא שהבן שלי קם בבוקר לעשייה שממלאת אותו אושר ויצירתיות. בשבילי הצלחה זה שהפרויקט יהיה מלא, שהוא יוכל למנף את הבנייה הזו לדברים נוספים בעתיד, שכל מה שהוא רכש בדרך, הוא יוכל לתרגם לעשייה.

עשייה גם מביאה כסף, אבל הוא לא המטרה. עסק שאדם קם בבוקר עם חלום ויש לו דרך להגשים אותו  לעשות וליצור – זאת הצלחה בעיני. הכי הצלחה בעיני זה  שהצלחתי מישראל במרחק של 15 שעות טיסה, לסלול דרך לילד שלקח את זה בידיים חזקות, בטוחות, ועד עתה מנהל את זה בדרך- שממלאת אותי גאווה ויראה".

לפני שאנחנו מסיימים את הריאיון היא מבקשת להדגיש: "אני לא טייקון נדל"ן, לא סוחר קרקעות. אני תומכת חלום. החלום והיצירה האמתית הם של הבן שלי. האמונה היא שלי.
כמה דקות אחרי סיום הריאיון הטלפוני אני מקבל הודעת לנייד:
"יונתן, לא דיברנו בכלל על הבת שלי ואני ממש רוצה לדבר גם עליה, כי אני גאה בה עד כלות".
אז התקשרתי, והשלמנו את החסר.
"מאי הבת שלי (כיום סבירסקי) הייתה בשנת שירות וסייעה לאוכלוסיות חלשות בצפון, היא הייתה מש"קית וקצינת ת"ש (תנאי שירות) סיימה קורס קצינות בהצטיינות", היא מבקשת להדגיש.

"מפני שאופי הבחירות שלה קודם היה עזרה לחלשים, אך טבעי שהיא הלכה ללמוד פסיכולוגיה וסוציולוגיה סיימה תואר ראשון ובתואר השני היא לומדת חינוך מיוחד לגיל הרך, והעבודה הסטודנטיאלית שלה היא כגננת.
היא עושה הלכה למעשה את מה שהיא רוצה לעשות כשתסיים את הלימודים."

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 106
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
פרסומות
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן