יואב התעשת, ניער את ראשו ושערו הכסוף נחת בחוסר סדר בולט על מצחו, אחז במזוודתו ו"חתך" הישר לאולם קבלת הפנים.
משב רוח חם ויבש קיבל את פניו. החמסין של סוף הקיץ כאילו חיכה רק לו. הוא עצר לרגע וגמע בגעגוע את ארצו.
יואב זיהה את ידו התמירה של נדב מונפת לעברו, הניף אף הוא וצעד במרץ לעבר חברו כשעיניו תרות אחרי אחותו. "בוא נצטרף לאסנת", לחש נדב לאזן חברו בעת שהתחבקו. "היא ממתינה במכונית". אסנת זיהתה את השנים ויצאה לקראתם בצעדים מדודים. יואב שמט את ידית הטרול והגביר צעד לקראתה, אסף את אחותו לחיכו וליטף את ראשה. "כמה טוב שהתקשרת, לולא עשית זאת לא הייתי סולח לך, וגם לא לי", לחש יואב מעל ראשה הכסוף. עמוק בגרונה חנקה אסנת את כעס הנטישה, קולה נחנק ולא נאמרה אף מלה.
השעה נשקה לחצות ובעצה אחת הוחלט שנדב יוריד את השניים בקיבוץ שבולים וייסע חזרה לביתו. שעה וקצת והם בעמק, פניה שלישית מימין, השער הצהוב נפתח והם במרכז הקיבוץ. הודו לנדב ופנו רגלית דרך שביל צר לביתה של אסנת.
אין דומה השקט ששרר לפנות בקר בקיבוץ לשום פינת עולם. שקט כפרי אותו פילחה געיית פרה או ציוץ "אוח" בודד, רשרוש הרוח בעלי הצפצפה, ריח דשא מעורבב בריח תחמיץ חריף ואגלי טל נוטפים כגחליליות.
בוקר בקיבוץ שובלים
אסנת חלטה תה צמחים אותם תלשה משיחי המרווה והיסמין הצמודים לדלת הכניסה והוסיפה צלוחית עוגיות. הם ישבו, לגמו ושתקו. יואב זיהה מיד את סלסלת הגויאבות וריחן נגע בו כברק. מכל המשפחה רק אמא אהבה גויאבות וכל האחרים התרגלו בלית ברירה לריח שאפף את הבית כולו. אסנת חייכה לנוכח עיניו הבוהות על סלסלת הגויאבות.
עייפות נחתה במרחב השקט ביניהם ועל פניה של אסנת. אף מלה מגשרת על פני השנים שלא נפגשו, אף מלה אודות הסיבה שבגינה נקרא יואב לארץ, אף מילה על תום וגם לא על הגויאבות.
"יהיה לנו מספיק זמן לדבר", קרעה אסנת את הדממה, קמה והובילה את יואב לחדר בו יגמור את הלילה. יואב לא עצם עין. תמונת גב ידה הגרומה ארוכת האצבעות של אחותו לא משו מראשו ולרגע והייתה היא, אמו. שיערה מקורזל אסוף ומתוח במרכז קודקודה, עמידתה יציבה וכולה עסוקה ללא הרף.
וריח הגויאבות, והקפה המהביל וכפות הידיים… בהן החלו לבלוט עורקים כחלחלים, והאצבעות והציפורנים, וחיתוך הדיבור, חדר המשפחה ועציץ סיגליות על מדף חום מט.
אסנת הייתה לשלומית. בעל שדואג לילדים ולבית והיא לחברת הנוער. אחדות המשפחה, החום והלכידות היו נר לרגליה, כמו שלומית אמה, אימם.
