הקשר שבין חרות לאמונה

"איני מבקש הרבה, פנה הצעיר בלחישה, תוך שהוא מתיישב מול רבו בעיניים מושפלות, אני מבקש חיים טובים ושקטים, פרנסה ראויה, זוגיות טובה ונחת מהילדים".
"את החיים נתן לך הקב"ה, בידיך להובילם ולהתאימם לך, להכניס בם תוכן, סגנון, ערך רגש והישג על פי השקפת עולמך והמוטיבציה הטמונים בך. רק זכור, הוסיף הרב, לאן שתגיע ומה שתשיג, יש בך היכולת להגיע ולהשיג כפול".
האברך היה שבוי, כמו רבים מאיתנו, בתפיסת עולם שהגבילה אותו מלהכיר ביכולותיו לפרוץ את תקרת הזכוכית לחיים טובים. ברע לו, פנה לרבו שיעשה את המעשה המתבקש ויפנה לאלוהים להטיב את חייו.
שלושה שערי פלדה נעולים עמדו אם כן בין האברך לחיים הטובים: השער הסמוי הוא שער היכולות שלו, השער האלטרנטיבי הוא השער ללבו של הרב ושער השמים לאלוהיו. מכאן והלאה כל אשר יקרה, יקרה ברצונו של המתווך, הרב, ואם יפתח לו שער, יעמוד מולו שער השמים.
שפת היומיום ברורה לנו יותר ומאד נפוצה. "אם ירצה השם…", "הכל עניין של מזל…". "אני מתכנן ולקב"ה תוכניות משלו…", "לא ניתן לפרוץ את תקרת הזכוכית", "איני יכול … איני מסוגל… נולדתי כך, וכך אמות" ועוד כהנה וכהנה אמונות מגבילות, התוקעות ומונעת מאתנו להתקדם לעבר מטרה. בצר לנו, אנו מכפיפים את צרכינו לאלו של האחרים וגורמים להם לקחת אחריות על חלקים נרחבים מחיינו. כמו האברך שהכפיף את צרכיו והעביר את האחריות על מסע חייו לידי אלוהיו באמצעות איש קשר נאמן. אין פלא שמצב זה מביא להיעדר ביטחון עצמי ולחוסר עצמאות.
בימים בהם חוגגים את חג הפסח בו מציינים את יציאת בני ישראל מעבדות לחרות ומיד אח"כ חוגגים את חג העצמאות של המדינה, עולים במוחנו הקונפליקטים הקשים, שאנו עומדים בפניהם יום-יום, קונפליקטים שבין תלות לעצמאות.
באופן טבעי, כל קשר משמעותי בין אנשים, בעיקר קשר רגשי חזק, כמו זה הקיים בין בני-זוג ועוד יותר בין הורים וילדים, אך גם בין שותפים עסקיים, ראשי צוותים ומחלקות, מערבת מידה גדולה של תלות – ועימה מאבק על עצמאות, אם היא מוחשית, רוחנית, תיאורטית או תיאולוגית. הקונפליקטים הללו מגבילים את הפוטנציאל האישי ואו הקבוצתי ומביאים לידי כישלונות חוזרים ונשנים ביחסים אישיים ובין-אישיים או בשניהם. הדבר גורם לא אחת לסבל, לתחושת כישלון, לכעס, לאכזבה ולתסכול.
"היכן הגבול? מתי ואיך עלי לפעול?" שאל האברך ועיניו פעורות, חצי תמהות חצי מבוהלות. "הדבר פשוט ואינו דורש מאמץ רב", ענה הרב כשחיוך אבהי נסוך על פניו.
שב לבד, רגוע ושליו ורשום את תשובותיך לנקודות אשר אומר לך:
1. במה אני מאמין ?
2. הטל ספק באמונה זו (כמו…האם יכולה להיות תוצאה אחרת? או… אולי זה לא כל כך נורא?!).
3. אם כן, האמונה הישנה כבר לא מתאימה לחייך העכשוויים. במה אתה בוחר להאמין כעת?
4. תיפתח לאמונה החדשה שבחרת (כמו… אולי מה שחשבתי עד כה אינו נכון לי עכשיו? אולי כלל אינו קשור אלי ?)
5. הוסיף למאגר האמונות שלך אמונה חדשה, רלוונטית לחייך העכשוויים. ("לכסף אין ערך אלא זה שאני מעניק לו", "דעתי חשובה לא פחות מדעתם של חברי לקבוצה", "מהיום אקח אחריות על משפחתי ועל ילדי", "אלוהים נתן לי חיים כדי שאעשה אותם טובים עבורי").

אחרי שתיקה ארוכה, כשלחדר נוספה עוצמה, עוצמה של הבחירה, בחופש לבחור, הוסיף הרב: "אין צורך להגיע מיד לפיתרון החידה, גם שבוע , גם יומיים ייטיבו את הגילוי ואת התובנה שתבוא בעקבותיו. ועוד…. הוסיף הרב: נהג בחמלה אתה ראוי לה".

כמו כל שנה פותח חג פסח עבור כל אחד מאיתנו, הזדמנות להרהר ואף לממש את החרות הפרטית שלנו.
חג שמח

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 106
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
פרסומות
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן