הצלילים המופלאים של צ'ילה

אדלה פילובסקי קוראת ספר

ילדות בצל השואה, טרגדיה משפחתית ויומן אחד משנה חיים. "המקום שבו הכול התחיל" הוא ספר מרתק ומרגש על אירוניה כואבת שמתרחשת במפגש בין האישי ללאומי. "התחלתי לכתוב כשקיבלתי אומץ לצאת למסע", מספרת אדלה פילובסקי

 

מאת זהר נוי

"עמדתי על החוף, טובלת את רגליי במים. הבטתי אל הים. מעבר לאופק, רחוק רחוק, ישנה ארץ שבה לא ביקרתי מעולם ושבעצם לא ידעתי עליה שום דבר. המקום שבו הכול התחיל", הציטוט היפה הזה, מלא הדמיון ומעורר הסקרנות הוא חלק מהרומן המקסים, המרגש, היצרי, העז והססגוני, "המקום שבו הכול התחיל" שכתבה אדלה פילובסקי (82), שפורש בפני הקוראים עולם תרבותי נרחב ומצליח כדי לפרוט על נימיה העדינים ביותר של הנפש. אדלה פותחת פצעים ישנים של המשפחה שבהרבה מובנים הם פצעים של אומה שלמה. בכישרון רב היא קושרת בין גורלם הפרטי של גיבוריה לגורל הלאומי, היהודי והישראלי.

עלילת הספר (הוצאת איפאבליש) עוקבת אחרי קלרה ויינרייט, פסנתרנית, בת לאב ניצול שואה שגדלה בצל טרגדיה משפחתית – אחיה נהרג במלחמת יום הכיפורים כשהיא הייתה בת עשר. מות האח השפיע באופן דרמטי על האווירה בבית. הוא שינה את האם לבלי הכר עד כמעט אובדן השפיות. כתוצאה מכך גדלה קלרה ללא חום ואהבה של האם.

לאחר מות אימה בגיל 87 מקבלת קלרה לידיה מחברת בה כתבה אימה וידוי על דבר נורא שעשתה בצעירותה. מזועזעת מהגילוי עזבה קלרה את דירתה ואת תלמידיה בתל אביב ויצאה לחפש אחר האמת בצי'לה, ארץ מוצאם של בני משפחתה. בחיפושיה אחר חייל בצבא הרייך השלישי, הרחיקה עד אזור האגמים בדרום המדינה, ושם על חופו של אגם כל הקדושים ניסתה קלרה להשלים את התצרף ולצקת תוכן חדש לחייה.

אדלה פילובסקי, נולדה בסנטיאגו בצ'ילה להורים שברחו מפולין רגע לפני שהיה מאוחר מדי. אימה השאירה מאחור את הוריה, אחיה ואחותה שנספו בשואה. "הייתי בת 10 כשאימי סיפרה לי על כך וזאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיא עסקה בנושא הזה", היא משתפת.

אימה של אדלה שניגנה על כינור חשפה אותה בגיל צעיר לעולם של צלילים, דבר שהתברר כהחלטה שתשפיע עמוקות על מהלך חייה. היא החלה ללמוד פסנתר בגיל חמש ועד מהרה להופיע על במות וכבר בגיל 8 זכתה בתחרות הראשונה בחייה. "למען האמת לא ידעתי בכלל שזאת תחרות", היא נזכרת בחיוך. "פשוט ישבתי ליד הפסנתר באולם הגדול וניגנתי זאת אחר זאת את היצירות שהמורה שלי אמרה שעליי לנגן".

בספרה "המקום שבו הכול התחיל" מכניסה אדלה את עולמה – עולם המוזיקה מהכרות פנימית.

בגיל 18 נשלחה אדלה לייצג את צ'ילה בתחרות שופן בוורשה, פולין. "עדיין זכורה לי הטראומה של הפגישה עם ארץ ששהייתה עדיין מאחורי מסך הברזל ושבשנות השישים נשאה עדיין את צלקות המלחמה. הנגנים הסובייטים התאמנו בצורה פנטית שעות רבות, דבר שגרם לי כבר אז לתהות אם אני מוכנה לשלם את המחיר הזה כדי להצליח בתחום".

בגיל 19 הגיעה לישראל בגפה, נחושה לבנות כאן את חייה, אבל לדבריה, וכך נראה גם מקריאה בספר המרתק שכתבה, צ'ילה נותרה עמוק בלבה. עובדה זאת אולי מסבירה מדוע המפגש עם ישראל ועם הישראלים היה לא פחות מטראומה בשבילה. "נאלצתי להסתגל לחיים שונים כל כך מכל מה שהכרתי", היא מספרת על השנים בהן ניסתה לבנות שם של פסנתרנית בישראל.

למה בחרת להגיע דווקא הנה?

"בגיל 18 הגעתי למסקנה שאין לי עוד מה לעשות בצ'ילה. למדתי אצל המורה הכי טובה והיא אמרה לי 'די, את צריכה להמשיך הלאה'. ניסיתי לחיות בניו יורק, אבל העיר הפחידה אותי קצת והבנתי שכציונית ישראל היא המקום בו ארגיש בבית. הבעיה היא שישראל היא מדינה קטנה ויש בה הרבה מוזיקאים. לפסנתרנים זה קשה במיוחד כי הם לא יכולים להשתלב בתזמורת – או שאת סולנית בראש הפירמידה או שלא נשאר לך מה לעשות. ניסיתי ככל יכולתי וזכיתי בתחרויות ובמלגות, אבל עדיין זאת לא הייתה קריירה בקנה המידה שרציתי".

אדלה נישאה כאן לד"ר מאיר פילובסקי, אגרונום שהתמחה בגנטיקה של גידולי שדה במטרה להשביח את הזנים. בתחילת שנות השלושים לחייה, כשהיא כבר אימא לילדים ובעלה עדיין סטודנט, הגיעה אדלה למסקנה שעליה לעשות ויתור בקריירה והיא התמקדה בהוראת הפסנתר במשך 30 שנה עד שפרשה.

אחרי הפרישה היא הרגישה שהיא בוואקום. היות שהייתה רגילה כל חייה להיות בעשייה וביצירה החליטה לחפש תחביב יצירתי ומצאה את הציור. היא לא הלכה בדרך המסורתית של ציירים, ובמקום להעתיק נופים מהטבע או לצייר פורטרטים, היא בחרה בציור האבסטרקטי ללא כל תכתיבים בו היא משחקת בין הצורה והצבע בחופש מוחלט. "להעתיק במדויק את מה שרואים זה ממש כמו לנגן איזו סונטה שכתב בטהובן ולא אני. רציתי שהציורים יהיו כמו יצירות המוזיקה שלי. גיליתי שאני ציירת לא רעה בכלל", היא אומרת בחיוך ומתגאה בתערוכות בהן הציגה עבודות.

איך גילית את כישרון הכתיבה?

"אחרי שיצאתי לפנסיה גיליתי שהכתיבה מעניינת אותי. התחלתי לכתוב סיפורים קצרים על החיים בצ'ילה. לפני שש שנים הוצאתי את הספר הראשון שלי "זה קרה בליקן", על מה שקרה בעיירה של כורי נחושת בצפון צ'ילה על רקע ההפיכה הצבאית. הספר תורגם לאנגלית ולספרדית, נמכר כספר דיגיטלי באמזון והצליח מאוד".

מה פירוש שם הספר?

"המשפט 'המקום שבו הכול התחיל' לקוח מתוך הספר. הרעיון נולד באחת הטיסות שלי לצ'ילה. אני ישראלית בלב, אבל בעלת נשמה צ'יליאנית. בכל פעם שהתגעגעתי הייתי עולה על מטוס ועושה את כל הדרך הארוכה למדינה בה גדלתי. באחת הטיסות הגעתי לאגם כל הקדושים – מקום מדהים ביופיו. ישבתי שם ופתאום התחיל להתגלגל לי בראש רעיון לספר על מוזיקאית מתוסכלת בת 50 בשם קלרה שהנפש שלה פצועה והיא מגיעה למקום הזה, בו התיישבו אחרי המלחמה הרבה פושעי מלחמה נאצים ומחפשת שם את האמת שתאפשר לה להגשים עם חייה. היות שההורים שלי ברחו מהשואה החלטתי שגם הוריה של הגיבורה עשו את אותו מעשה".

אז למעשה כתבת על עצמך?

"לא בדיוק. יש בקלרה מאפיינים שלי, אבל זאת לא ביוגרפיה. אני עברתי את חיי עם בן זוג אחד והקמתי בית יציב. לא עברתי את ההרפתקאות שעברה קלרה. זה לא בדיוק הסיפור שלי, אבל הכנסתי לקלרה המון תכונות שהייתי רוצה שיהיו לי. הכנסתי לה יותר עצמאות ואומץ ממה שהיו לי".

מה המסר העיקרי של הספר?

"המסר העיקרי הוא שצריך לדעת לסלוח. חשוב להגיע להשלמה ולשחרר מהלב שלנו את השנאה. יש קטע בספר בו אני מתארת שהאימא קנתה טוסטר ובעלה סובב אותו כדי לראות היכן ייצרו אותו. הוא ראה 'תוצרת גרמניה', זרק אותו על הרצפה ושבר אותו במכות פטיש. באווירה הטעונה הזאת גדלה קלרה. השנאה הזאת גרמה לחסימות שהשפיעו על חייה".

אילו תגובות את מקבלת על הספר?

"תגובות נהדרות – הוא עובר מיד ליד. זה כיף גדול, במיוחד שבשנים האחרונות הכתיבה בחיי תופסת את מקום הנגינה. אני קמה בבוקר, רואה את הפסנתר ולידו נמצא המחשב שלי – ברוב הימים אני נשאבת ישר למחשב. יש משהו ביצירתיות שבכתיבה בדיוק כמו שהסברתי שיש ביצירתיות של הציור החופשי, שכובש אותי. זה הכול חומר מקורי שלי. בספר אני מתייחסת גם לנושא הזה, אבל אני בכל זאת כותבת מתוך ידיעת הנושא. בספר הראשון ערכתי עבודת מחקר מעמיקה כדי לדעת משהו על חיי כורי נחושת ואילו בספר הנוכחי אני כבר כותבת מתוך ניסיון החיים שלי, בעיקר על חיי פסנתרנים. אני חיה בישראל כבר 50 שנה ואני חושבת שזה בא לידי ביטוי בספר בין היתר בכתיבה על משפחות שכולות. למרות שאני לא באה ממשפחה שכולה, נושא השכול דומיננטי מאוד בישראל, כך שמי שחי כאן כל כך הרבה שנים כמוני יודע במה מדובר".

הספר "המקום שבו הכול התחיל" זמין בחנויות הספרים המקוונות

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 125
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
מודעת פרסום של שי מזרחי - מלחמות ה- AI
צור קשר
advizy.me יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן