המרחב שבין "אני" ל"אנחנו": זהות אישית ולאומית בהיבט הפסיכולוגי

"מי אני?" זו שאלה שכל אחד שואל את עצמו מתישהו. אבל בישראל, מדינה רווית זהויות, לא מספיק לשאול "מי אני?” – צריך גם לשאול "מי אנחנו", ואיך ה"אנחנו" הזה מעצב את ה"אני", הזהות האישית והזהות הלאומית שזורות זו בזו, והפסיכולוגיה יכולה לעזור לנו להבין את התהליך המורכב הזה.

הזהות האישית מתפתחת בשלבים לאורך החיים, ותיאר אותה בין השאר הפסיכולוג אריק אריקסון. כבר מגיל צעיר, אנחנו מתחילים להבין מי אנחנו – בהתחלה דרך קשרים בסיסיים של אמון, אחר כך דרך תפקוד חברתי (למשל בבית הספר), ובמיוחד בגיל ההתבגרות – שבו מתרחש שלב קריטי של גיבוש זהות: ניסוי ותהייה, אימוץ ערכים, עיצוב סגנון חיים.

צעירים בוחנים את עצמם דרך קבוצות השתייכות, רעיונות, דמויות לחיקוי – במטרה להגיע לתחושת "אני ברור".

כשזה לא מצליח, מתפתחת תחושת בלבול, ניתוק עצמי, חוסר מיקוד או חרדה סביב שאלות של משמעות ותפקיד בעולם.

במקביל, מתחילה להתפתח גם הזהות הלאומית. זהות זו נרכשת לא רק דרך ידע היסטורי, אלא דרך תחושות שייכות – לשפה, לאדמה, לסיפור. בילדות אנחנו קולטים סמלים כמו דגל, המנון וטקסים. בגיל ההתבגרות מתחילה חשיבה ביקורתית, וגיבוש עמדה כלפי הקולקטיב שאליו אנו שייכים: האם אני מרגיש חלק? האם אני מזדהה עם הסיפור הזה?

הזהות הלאומית, כמו הזהות האישית, יכולה להוות מקור לגאווה, ביטחון ותחושת משמעות. היא מעניקה הקשר, תחושת עבר והמשכיות, ולעיתים אף אחריות חברתית. מצד שני, בישראל – מדינה רבת תרבויות וזהויות – היא גם מקור לקונפליקט. עולים, בני מיעוטים, וגם מי שמרגיש "שונה" בתוך התרבות הכללית, עלולים לחוות זהות מפוצלת, תחושת ניכור, או אפילו התנגדות לשייכות.

במציאות הנוכחית בישראל, שבה החברה חווה קיטוב הולך ומעמיק – בין קבוצות אידיאולוגיות, דתיות ולאומיות – משבר הזהות מתחדד. תחושת השייכות נפגעת, האמון בין הקבוצות נשחק, והסיפור המשותף כבר לא מובן מאליו.

צעירים רבים מוצאים את עצמם שואלים לא רק "מי אני", אלא גם "האם אני שייך?" או "האם הערכים שלי עוד מקובלים כאן?", במקום שבו הזהות הלאומית מתערערת – גם הזהות האישית עלולה להתפזר.

דווקא בתקופות של מתח וחוסר ודאות, עולה חשיבותו של שיח זהות עמוק. שיח שמאפשר מקום למורכבות, להבדלים, לשאלות – מבלי למהר להכריע. ככל שנדע לטפח גם זהות אישית עצמאית וגם זהות לאומית מכילה ומגוונת, נוכל ליצור חברה יציבה ובטוחה יותר – כזו שבה כל פרט מרגיש חלק משמעותי מהשלם.

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 142
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
צור קשר
משחקי חשיבה במבצע - מודעה
עינת בכור - רוצה לנהל בראש שקט?
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן