האם עצלות היא מצב קבוע או תלוית אמונה?

באחת הקבוצות שהעברתי היתה מישהי שהתנדבה לעשות עבודה לפני כולם.

היא טענה שהיא קמה בלי אנרגיה.

לפעמים עושה מעט אך בגדול היא תמיד עייפה מידי…

מצורת העמידה שלה כבר הבחנתי בטיפוס שלה.

שאלתי האם היא מאמינה שהיא עצלה. מיד ענתה כן!

הבנתי שזו הבעיה שלה.

עשינו עבודה, ובמפגש הבא היא שיתפה שקמה כל יום מלאת מרץ, הספיקה להשלים כמה מהמטלות שדחתה בעבר והבינה שאין ממש בעצלות שלה…

 

האמונה הזו אצל חלק מהאנשים היא מאד חזקה.

היא גם מגובה בעוד אמונות, כמו ש'הם לא שווים', ש'אחרים יודעים יותר טוב מהם'… ואז מה הפלא שהם מתעייפים מהר?

הענין הוא שהם אפילו לא יודעים שהם מאמינים בזה. בשבילם זו עובדה!

הם דוחים את המטלות שלהם עד כמה שאפשר, הם רואים איך אחרים פעילים ולא מבינים למה להם תמיד אין כוח. והתשובה הפנימית המתקבלת היא: אני עצלנית.

 

יש גם את אלו שהם עצלים אך לא יודו בזה.

להם יש תרוצים אחרים. הם לא אוהבים שינצלו אותם, או שיש דברים חשובים יותר מ"זה". וכך הם מתחמקים מהעבודה.

 

כולנו מנוהלים ע"י אמונות שהפנמנו בילדות שאין לנו מושג שהן מנהלות אותנו.

 

הדבר המדהים הוא שברגע שאנחנו "עולים על זה" ועושים עבודה, השינוי הוא מיידי.

אם לא במאה אחוז, ודאי בחלק מהזמן.

רוצים לצאת מהעצלות?

 

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 107
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
צור קשר
הכל מתחיל בך - הקול הגברי - באנר פרסום לקבוצת פייסבוק
סיגל גבאי, מלווה להתפתחות מקצועית ואישית, מאמנת מוסמכת, מאסטר ל- NLP.
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן