האלבומים של סבתא שלי חפצים ישנים או זיכרון לדורות הבאים?

אומנם החודש צויין יום החפצים הישנים וידוע שרוב האנשים פשוט מוותרים על חפצים ישנים ונוטים להשליך אותם לזבל או להעביר הלאה אם הם עדיין במצב תקין. לגביי חפצים ישנים מסמלים היסטוריה, סיפורים של אנשים שכבר לא איתנו עוד ואפילו שושלת משפחתית.

תמיד היו לי רגשות לחפצים ישנים. כילדה נהגתי ללכת עם הוריי לשוק הפישפשים בסופי השבוע, בצרפת זהו בילוי ובאמת נהנתי מכל רגע. לא פעם קרה שנתקלתי בבובה ישנה, בצלחת מיוחדת או ברהיט עתיק. יחד עם אבי שיפצנו לא מעט רהיטים ואחד מהם מצא לאחרונה את מקומו בביתי. אני זוכרת ששעות עבדנו עליו, ניקינו, שייפנו, החלפנו את הזכוכיות שבדלתות עד שבסוף החזרנו לו חיים. הרהיט הזה בן למעלה ממאה שנים ואני בטוחה שחייו עוד לא יסתיימו.

כך גם האלבומים של סבתא שלי המכיל תמונות מהמאה הקודמת. באלבומים המון פרצופים מוכרים לי מסיפורי סבתא שלי. באלבום ישנן תמונות של הוריה, של האחים שלה ושל קרובי משפחה נוספים, לצערי רובם נספו בשואה וזהו הזכר האחרון שלהם. כאילו הזמן עמד מלכת. אני מדפדפת באלבומים ותוהה מי הם אותם האנשים שמביטים בי בחזרה, חלקם מוכרים וחלקם לא. איזה מזל שהורי שמרו עליהם ועכשיו גם אני אשמור עליהם ואעביר לבני ולנכדיי שיבואו את סיפורם ואם לא לפחות בכך נזכור אותם לעד. כי כניראה זהו הזיכרון היחיד שנשאר מהם לאחר שנספו בגטו ורשה ובמחנות ההשמדה.

ביום השואה אעלה בפייסבוק כמו בכל שנה תמונות מתוך האלבום, כך בעיני עוד אנשים יכירו אותם וכך אמשיך הלאה והלאה. אולי בדרך מישהו יזהה אחד מהם כאן בארץ או בחו"ל ואקבל פרטים נוספים אודותם.

עצה לי אליכם אל תמהרו להפטר מחפצים ישנים, לפעמים מסתתר מאחוריהם אוצר, סיפורים וחיים שלמים.  

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 94
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן