אנחנו לא בוחרים אותם אבל הם משפיעים על כל חיינו

"האדם אינו אלא תבנית נוף הולדתו" אמר פעם המשורר שאול טשרניחובסקי

כאשר אנחנו מגיחים לעולם איננו מגיחים אף פעם כ "לוח חלק" TABULA RASA אנו תמיד מגיעים לתוך חיקה של תרבות , של מסורת , של תפיסות עולם ואמונות המיוצגים על ידי הורינו ומעצבים את התנהגותנו, ומבנה אישיותנו לעד.

לאורך שנים מתנהל לו הויכוח הקלאסי בפסיכולוגיה על התפתחות האישיות מה משפיע יותר הגנטיקה או הסביבה ?

גם אם במאמר זה לא נגיע לידי הכרעה סופית הרי ברור לכל עוצמתו לטוב ולרע של התפקיד ההורי בחיינו

בהיותנו רכים בשנים אין בנו את המנגנון הקוגניטיבי הדרוש לייצר את הסינון הדרוש במסרים המועברים לנו על ידי ההורים ואנחנו "בולעים" את המסרים הללו בשלמותם בנוטים להאמין בצורה טבעית ונאיבית לחלוטין שהיצוג של העולם משתקף דרך מסרים הוריים אלו

רק כשאנחנו גדלים ומגיעים לגיל ההתבגרות אשר מתחיל היום בגילאים מוקדמים החל מגיל 8 אנחנו מתחילים לעשות את הסלקציה הנדרשת כאשר אנחנו בוחנים מחדש את מערכת הערכים ותפיסות העולם שהועברו לנו ,

האם אלו בבחינת ראה וקדש או אולי הם שייכים להורים שלנו אולם לא בהכרח מתאימים לנו

נפרדות ועצמיות זו הינו תהליך בריא של בחירה מחדש המסייע לנו להגדיר מחדש את עצמנו ולבנות את זהותנו המחודשת

אנו איננו המשכם הטבעי של הורינו אלא אנו יישות נפרדת ועצמאית אשר  נבנתה מתוך מערכת הערכים ותפיסות העולם אשר הוקנו לנו על ידי הורינו אולם תוך כדי בקרה וסינון

מה שייך לי ? ומה שייך להם? האם אני "קונה" בצורה אוטומטית את המסר ההורי המועבר אלי או אני עושה בדיקה עצמית האם מסר זה מתאים לי או לא.

ילדים אשר גדלים ואינם עוברים את התהליך הכה חשוב הזה הופכים להיות  אנשים מבוגרים ללא זהות פנימית , ללא מבנה מגובש אישיותי

והם "נבלעים" בתוך העולם הערכים ההורי ללא תהליך של סינון ובקרה.

האחריות שלנו כהורים היא אחריות כבדת משקל.

השם שלנו נגזר מתוך הפועל "להורות" דרך לכוון להשפיע ואכן בשונה מהגדרה של "אמא" ו"אבא" שהן הגדרות ביולוגיות ולא הגדרות חינוכיות כפי שנהוג בטעות לחשוב  הרי

הורות היא הגדרת תפקיד חינוכית מוסרית.

האחריות ההורית לעצב להשפיע על עיצוב אישיותו של הילד מבלי להשתלט על נפשו מבלי לעשותו בצלמנו היא אחריות עליונה ומחייבת

מיטיב לאמר זאת המשורר הלבנוני המפורסם ג'ובראן חליל ג'ובראן בספרו 'הנביא"

"ילדיכם אינם ילדיכם הם באים מכם אך הם אינם שייכים לכם, גופם ישכון בבתיכם אך נשמתם מסתופפת בבית המחר לשם לא תגיעו אפילו בחלומותיכם"

יהא מדרש זה חקוק ונר לרגלינו בהיכנסנו לתפקיד ההורי המאתגר המחכה לנו

לא נבחרנו על ידי ילדינו אולם ניתנה לנו ההזדמנות להשפיע השפעה מרחיקת לכת על עיצוב אישותם של ילדינו בואו נשתמש בה בתבונה 

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 94
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן