אלרגיה לקניות

כשאני מרגיש שמנסים למכור לי משהו – אני מתמלא פריחה וצמרמורת.

כשבעל עסק פונה אליי ומציע את מרכולתו, הסיכוי שיקבל ממני "כן" על איזשהו מוצר שואף לאפס.

אז זהו? לא אקנה יותר כלום?

אז זהו, שלא.

אני בהחלטה קונה.

האמת שאני אפילו אוהב לקנות,

אבל רק דברים שאני רוצה.

 

מתי ארצה מוצר או שירות?

כשראיתי אותו מספיק פעמים,

כשבדקתי עליו,

וכשאני חושב שהוא יתאים לי – אם מתוך צורך או אם בשביל הכיף.

עד אז – עזבו אותי בשקט.

אבל מהרגע שהחלטתי שכן – טוב יעשה בעל העסק אם יקל עליי, הכי בעולם, את חווית הקניה.

 

קניתי? עשיתי עסקה טובה?

עכשיו עובר למושב הנהג הרצון לשתף חברים ומשפחה.

אם זה ספר או משחק – אספר בקבוצת הכיתה ולאחותי,

אם זו חוויה או נופש – אספר להוריי.

 

כשאני במועדון לקוחות שמכבד את הרצונות שלי ומתאים להם את התנהגותו,

בין אם זה קניה פשוטה של המוצרים והשירותים שאני אוהב,

בין אם זה וידוא שיגיעו אליי רק הדיווחים על דברים שרלוונטים לי,

ובין אם זה שיתוף בשניה עם (ורק עם) מי שאני רוצה –

אז אני יודע שאני במשפחה,

אני יודע שאני חשוב לעסק, ואיני סתם "עוד אחד".

וכשאני חשוב, אני אוהב לקנות ממי שאני חשוב לו.

עשו לכם מנהג לכבד ולפנק את לקוחותיכם,

וראו איך הם יתדפקו על דלתותיכם גם בלי שתשקיעו את מאמצי המכירה שהכרתם עד היום.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 95
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן