אימון קריירה בעידן של חדשנות

אמיר-דרור-צילום-סטודיו-אביב-קורט-5

מאת זהר נוי

מרוץ הקריירה יכול להיות מתסכל גם אם השגנו רווחה כלכלית בעמל רב. אם לא מצאנו סיפוק ומימוש אישי נחוש שחיקה או קושי אחר. נוסף לכך חשוב לרבים למצוא איזון בין קריירה ומשפחה, מה שלא תמיד קל. ואם לא די, אנו חיים בעידן בו טכנולוגיה מטלטלת תעשיות ועולמות עיסוק רבים וכולנו חשופים לאיומים שבשינוי נקודת מבט יכולים להפוך להזדמנויות.

אמיר דרור הוא יועץ ארגוני – שיווקי ומאמן קריירה לאורך יותר משני עשורים במקצועו. בימים אלה הוא הוציא לאור את ספרו הראשון, "היתרון האותנטי – אימון קריירה בעידן של חדשנות". זהו ספר הדרכה מכוון ובנוי לעבודה עצמית שמלמד לזהות הצלחות ולנתח יכולות כדי לייצר שינויים ממוקדים. הספר מדריך כיצד לברר את הצרכים מתוכם אנו יוצאים לעבוד.

לדעתו של אמיר דרור, "באמצעות זיהוי אמונות חוסמות ויישום טכניקות ליצירת קודים חדשים נקל על הדפוסים להשתחרר. בצד המעשי נלמדות טכניקות ליצירת חדשנות ולגיבוש תכנית פעולה. מדובר במהלכים בוראי מציאות. בעידן של חדשנות ותהפוכות ככל שנטפח גמישות בתעסוקה ונייצר לעצמנו יתרון תחרותי תוביל אותנו הדרך למחוז חפצנו. זיהוי כוחנו, סילוק חסימות ומטרה שתבטיח צמיחה זוהי תמצית השיטה. העבודה בשיטה כוללת אפשרות חדשנית לקבלת ליווי אישי מקוון, בטכנולוגיית כתיבה משתפת".

אמיר דרור (65) אלמן, אב ל-3 ילדים, תושב קדימה, בוגר כלכלה ופסיכולוגיה באוניברסיטתCarleton בקנדה, ובאוניברסיטת תל-אביב, הקים מערכי שיווק והדרכה בחברות בתחומי פיננסים, רכב, תיירות, לימודים ואחרים. הוא כותב, מלמד, מפתח שיטת "היתרון האותנטי", מנחה סדנאות ומאמן אישי. השינויים ופריצות הדרך שבוגרי שיטת "היתרון האותנטי" חוללו בעשור האחרון הם העדות לאפקטיביות השיטה ולעוצמתה.

אימון קריירה בעידן של חדשנות

אמיר דרור מספר: "המורכבות העסקית-טכנולוגית המשתנה מחייבת אותנו לקרוא את המציאות לפתח ערנות לדפוסים מקבעים ולבדוק את מתווה הקריירה שלנו.

לדעתו, שלוש נקודות מבט תעזורנה לנו:

"לחשוב עתידני – להכיר כלים לזיהוי מגמות ולנתח השלכות. למשל, כיצד תשפיע התפתחות יישומי הבינה המלאכותית על קניית בגדים בשנה הקרובה. בל נחשוש ממושגים שאינם מוכרים לנו לפרטים. בשלב הראשון הבנה כללית מספיקה – ראשית נייצר את התמונה הגדולה, לאחר מכן נכיר את הצרכים המשתנים בשוק, ונחפש פתרון חדשני.

"לחשוב "מוצר" – לטפח ייחודיות ולתרגם עיסוק למוצר, לדוגמה: מנהל מכירות יכול להתייחס לצוות שלו כאל לקוחות ולעצמו כמאמן ש"המוצר" שלו הוא הדרכה אישית. עד כאן זה יחסית מוכר. אם יגדיר את המנכ"ל כלקוח לשירותי פיתוח עסקי, ישלב ראיונות ללמידת צרכי הלקוחות ולזיהוי שימושים ייחודיים, יזום מחקר שוק ושת"פ עם מהנדסי החברה, סביר שיזקוף לזכותו יצירת תהליך עבודה חדשני.

"לטפח שיתוף – לייצר שיחה זוגית לבחינת סדר העדיפויות ולגיבוש חזון. אנו רוצים לשתף ברעיונות וחלומות וגם בקשיים והתלבטויות. אנו זקוקים לכל תמיכה אפשרית וגם אם הפרטנר שלנו אינו מצוי בעולם העשייה שלנו, תמיד נוכל למצוא דרך לקרב אותו. חשוב לטפח גמישות בין התפקידים במשפחה, ולשמור על איזון בניהול הזמן אחרת ייווצרו "חורים" מכבידים. עלינו לבחון את הנחות היסוד ביחס לשפע כדי להגן מפני חבלה עצמית לא מודעת.

"לסיכום, כדי לצלוח את הטלטלות בעולם המשתנה עלינו לחפש את כוחנו האותנטי, לייצר יתרון בעזרת חדשנות אישית ולמצוא את האיזון בין קריירה למשפחה".

מבנה הספר ודרך העבודה בו

תהליך צמיחה ארוך טווח וכמוהו הספר בנוי על התקדמות בשלושה תחומי תוכן עיקריים: תנועה ממחסור לשפע, זיהוי יכולות ייחודיות, תנועה לעבר עשייה. מאחר שלכל אחד נתוני פתיחה ומטרות משלו דרך העבודה עם הספר חייבת להתאים את עצמה לכל אחד ואחד.

דרך העבודה הפרטית שלך

אמיר דרור: "סדר התכנים מבוסס אמנם על מהלך הגיוני של בנייה מהיסודות אל המימוש המעשי, אך ניסיון מלמד שאין זה בהכרח הסדר הנכון לך. יתכן שמצד אחד מעניין אותך ללמוד כיצד ניתן לייצר חדשנות אישית ואתה רוצה לקרוא את הפרק העוסק בכך, אך תחושת תקיעות או גורם אחר מחייבים אותך להכיר את הכלים להתבוננות רגשית. כדי לבסס את התשתית לתהליך התפתחות אישי ומקצועי ארוך טווח חשוב להתנהל על פי הסדר המוצע. יחד עם זאת אנו יכולים למצוא את עצמנו נדרשים לחזור לתכנים ולכלים רגשיים גם כשאנו בעיצומו של השלב המעשי".

העמקת התהליך האישי

"מאחר שהתהליך כולל בין השאר אפיון יכולות, זיהוי קשיים ולמידה של יצירת חדשנות אישית קשה לנבא מה יעלה מתוכנו. נוסף לכך טמונים בו גם מוקשים כמו זיהוי דפוסי מחסור שייתכן שנגלה, לכן אנו מחויבים להתקדם בפתיחות לצד זהירות ולטפח הקשבה לעצמנו. כך נמצא את המיקוד ואת העומק הנכונים לנו בכל רגע.

"לשם כך מציע הספר מספר כלים: שאלות פתוחות והנחיות לעבודה עצמית המופיעות לאורך הספר ומזמינות כל אחד לעבוד במיקוד, בעומק ובקצב הנכונים לו; ארבעת פרקי "נהל את התהליך שלך" ייתנו לך את הכלים להחזיק את התמונה הגדולה ויעזרו לך לצאת מאזורי הנוחות ולשמור על הקשבה פנימית".

דבר בשפתך

אמיר דרור אומר: "לאורך השנים הופיעו רגעים בפגישות וגם לבטים במהלך הכתיבה שיצרו אצלי שפה – זוהי תחושתי. זהו הצורך לדייק מצד אחד ומשהו שמבקש להיות חופשי מצד שני. שאלתי מושגים כמו "מופע" למשל, מושג שמתאר בדרך כלל אירוע בידור. אני משתמש בו כדי להדגיש כיצד לדפוס אוטומטי יש כוח משל עצמו והוא "מופיע" – עולה לקדמת הבמה ומנהל אותנו. כן "גנבתי" דימויים שאנשים השתמשו בהם בשיחות והמצאתי שמות כמו "כתיבה מתבוננת" ו"תרשים החץ". כך התפתחה לה עם השנים שפת עבודה שנעה בין העולם הפרטי לבין זה שמתנהל 'בחוץ' ".

הכל התחיל בדחייה לשינוי נדרש

אמיר דרור מספר: "בחורף 1982, חובותיי בעסק שהקמתי לשיווק צמחי בית הלכו ותפחו, ואני המשכתי להתנהל כרגיל. מתעורר כל בוקר בבהלה, דבק בשגרה המאיימת ודוחה את ההתמודדות עם השינוי הנדרש. באותו בוקר אפור של גשם זועף קיבלתי טלפון שבישר שיניב, חבר נעורים קרוב, ה-חבר שלי, נמצא ללא רוח חיים בדירתו בירושלים. ההלם נצבע בתחושת "ידעתי". כבר זמן מה שיניב התנהל מדוכדך ותוקפני. שנתיים קודם לכן סיים בהצטיינות לימודי כלכלה, השתלב בעסק המשפחתי, רק התחיל להצליח, ואז עזב את הכול. מעשיו הלכו ונעשו קשים לעיכול. הוא קנה גיטרה חשמלית יקרה למרות שמעולם לא ניגן ולא התכוון עכשיו ללמוד. קנה שברולט ענקית עם גג נפתח ונטש אותה בערבה, בטיול עם חברה מימי התיכון. חזותו הלכה ונעשתה מוזנחת ומאיימת. יום אחד סיפר לי שהלך ברחוב וקלט את פניה של בחורה מתחלפים לבהלה ברגע שחלפה מולו. לאורך כל התקופה הרגשתי שמשהו לא בסדר. הוא הבהיל את העולם ובה בעת איבד בו אמון. לא הבנתי אז דבר בתחום הנפשי, ולא היה בידי לעזור לו. גם לא לעצמי. למחרת הלוויה החלטתי לשבת שבעה עם הוריו. התקפלתי אל תוך האבל. נלכדתי לסערה מטלטלת. נעתי בין עצב כבד, לזיכרונות מתוקים של טיולים לכנרת. בין צחוקים על השטויות שעשינו יחד, לבהלה מפני המקום שאליו יכולים החיים להוביל אותך. הכול התערבל בתוכי.

"ואז, בתוך המערבולת, ראיתי פתאום את כישלוני העסקי. התחושה העמומה שנשאתי בתוכי, שאני רחוק מלהיות סוחר או מנהל, פתאום התבהרה וקבלה תוקף מתוכי. הסתלקותו של יניב תבעה ממני לראות את המציאות חד ולומר לעצמי את האמת. את כל האמת. נדרשתי להניח בצד מועקות וספקות ולהכיר בחוסר ההתאמה שלי לניהול עסק. פער לו התכחשתי תקופה ארוכה ושגרם להסתבכות ולמשבר. כך יכולתי לסגור את העסק בתחושת "ניצלתי". בלי שאבין מהיכן זה הופיע, שמעתי בתוכי כריזה : "זאת קריאה אחרונה לנוסעי…", וראיתי את עצמי רץ מבוהל במעלה מדרגות הטרמינל, כשהקול מתגבר וקורא לי: קום, מצא לך עבודה מתאימה! עשה הכול כדי למצוא משמעות לחייך!

"מעולם לא התמודדתי באופן ענייני עם שאלת "מה אעשה". התאבדותו של יניב הציבה בפניי איום מוחשי. לראשונה בחיי דרשתי מעצמי לקום על רגליי. למה טמנתי את ראשי בחול כל השנים? האם באמת האמנתי שאם רק אלך בשביל העסקי שסומן לי הכול יסתדר? ממה נבהלתי פתאום ? הרי הרגשתי כל הזמן…לא! לא ידעתי כל השנים הללו לברר רגשות. כעיט שחג גבוה בשמים, סובב במעגלים ולפתע צולל ותוקף, כך תבעה ממני עכשיו המצוקה הישנה: קום! קום עכשיו!

"כמו עשב ירוק אחרי גשם ראשון במדבר, שקורא לרועה הצאן למהר ולהאכיל את העדר שלו בטרם ייבש. כך, בבהילות הזאת שמעתי בתוכי את המסר: עליך להבין מי אתה! רציתי להמשיך את הבירור. אך יניב, היחיד שיכולתי להיעזר בו, הסתלק. התגעגעתי וכעסתי.

"ספוג בדידות ועצב ביקשתי מישהו לבכות איתו, מישהו שיוכל להקשיב לי. נזכרתי בדינה, ידידה של יניב, שאותה מעולם לא הכרתי. חיפשתי אותה ונפגשנו. בלי להתכוון לכך, בפרק זמן קצר התרחבה הידידות לחבורה. חנוך, שחקן תיאטרון ותיק. דינה, מורה פריקית לחינוך מיוחד. חיימון, צייר נכה ויפה תואר, אדמיקו בעל "ידי הזהב"… לא הכרנו קודם איש את רעהו, ולפתע בילינו יחד ימים ולילות. שמענו תקליטים, שיחקנו מונופול, בישלנו, טיילנו, צחקנו בלי סוף.

"מה חיבר בין כולנו? ראש פתוח, זרימה, אחווה היפית… לך תדע. פגשתי אנשים שלא "הלכו לעבודה" כמו כולם. אורח חיים שלא הכרתי, ואיכשהו, לא רק שזה לא היה לי זר, זה היה בעבורי גילוי מאיר עיניים ומרחיב אופקים.

"הפגישה חלחלה עמוק לתוכי. אז לא ידעתי לנסח זאת, אבל זיהיתי פער. פער בין הבית שבו גדלתי שהתנהל בנוקשות, על פי חוקים כמו "מה יגידו" ו"התייצבות" (לאירוע, למשל, מתייצבים ללא עוררין) לבין מהות החופש על פיה התנהלה החבורה. הגילוי הזה נטע בי תקווה. עד כה הכרתי רק את החיים הלחוצים, ולא ידעתי שיכולים להיות אחרים. החבורה האירה את המשך חיי כשערך החופש הוא הקוד העמוק שלמדתי.

"אך את חדוות הגילוי ציננו גלי פחד וביקורת עצמית. ולאחר כמה שבועות של בטלה, ניצח החלק השמרן שבי, ופניתי לחפש עבודה בעולם העסקי המוכר.

"האמנתי שאני מבין שיווק, שכנעתי מעסיקים והשגתי עבודות נחשבות. אך חסרו לי ביטחון אישי ומקצועי, ובמשך שנה וחצי עברתי שלוש עבודות. הלכה והתקבעה בי זהות של "נכשל סדרתי ותקוע". השאלה אם אדע אי פעם מהי העבודה הנכונה לי הטילה בי ספק שהתעצם והטיל בי שיתוק.

"יום אחד נזכרתי בעצה ששמעתי בנעוריי ממציל ותיק בחוף הרצלייה, "כשמערבולת סוחפת אותך, אל תתנגד לה. קח אוויר וצלול לתוכה. הכוח שלה קטן בקרקעית, משם שחה הצדה".

"הייתה זאת השראה לתובנה אינטואיטיבית שתתחיל לעצב בתוכי מצפן מזן חדש, שמהותו צלילה פנימה. "הפסק לחפש הזדמנויות, עזוב שיקולי כדאיות והימנע מפשרות", אמרתי לעצמי, "הדרכים הללו יוצרות מערבולות שהולכות ומטביעות אותך. עצור, גם אם אין לך עדיין דרך חדשה". לא רציתי להיקלע לעוד עבודה שבה אדרש להעמיד פנים ולהוליך את עצמי שולל.

"כך סימנתי לעצמי פרק חדש, ותקופת טלטלות החלה. במשך כמה שבועות נעתי בין סומך למיואש, בין שקט למבולבל. מדי פעם הזכרתי לעצמי שגם בתקופה כזאת מותר לי לבלות, ונסעתי עם מי שהייתה אז אשתי לפסטיבל סרטי אנימציה בסינמטק ירושלים".

הארה בחשכה

"אני זוכר את הכניסה לאולם החשוך ואת פילוס הדרך עד למציאת שני מקומות פנויים. היה לי קשה להסתגל לרצף המהיר של התחלפות הסרטונים. פתאום התחיל סרט יפני בשם "הקופים דגים את הירח".

"לילה בג'ונגל. חבורת קופים מצוירים בשלל צבעי פסטל מקפצים מעץ לעץ. בקרחת היער אגם, והירח משתקף בו. אחד הקופים מציע שידוגו את הירח. כולם מנסים. מביאים מקלות, חבלים, ענפים, קופצים למים ומנסים ללכוד את הירח, והירח במקומו. לפתע קם קופיף אחד, לוקח אגוז קוקוס, מפצח אותו וטובל את מחציתו במי האגם, ומראה לכולם שהירח בכף ידו.

"גלי התרגשות שמעולם לא חוויתי כמותם שטפו אותי. במשך כמה ימים ניסיתי להבין את פשר החוויה, עד שראיתי שהדרך שבה פתר הקופיף את החידה שיקפה לי משהו בי. נזכרתי באמירה שאמי נהגה לומר: "יש לו תקשורת טובה עם ילדים", אמירה שעד אותו רגע לא הבנתי את פירושה.

"מה בדיוק יש בי? ידעתי שלפעמים אני מצחיק, אך איני ליצן. בטח לא חנפן או תחבולן. הסרט שיקף לי שגם בי, כמו בקופיף, ישנה יכולת חשיבה נאיבית המאפשרת לתפוס מצבים מורכבים כאתגרי חשיבה, כהזדמנויות לניסוי ומשחק.

"המשכתי לברר, ויכולתי לראות שלוש יכולות יסוד המצויות בי: חשיבה נאיבית, יכולת ניתוח ויכולת אמפטית.

"לראשונה בחיי חשתי שאני עולה על דרך שהיא שלי, ועושה זאת בכוחות עצמי. הייתה זאת ידיעה מוצקה, שהחזירה לי חיים. סרטון קצרצר הגיש לי מפתח ליצירת בהירות קריטית בחיי, בהירות שכל כך חיפשתי. איש לא לימד אותי לזהות ולעבד חוויות מהזן הזה. האם כך מופיעות תובנות משנות חיים? הייתי חייב ללמד את עצמי לעבד את החוויה כדי להפיק ממנה שיעור.

"ספקות ופחדים שכלאו עצמם בתוכי, גילו לפתע אור יום ונשמו אוויר צלול. חשתי על בשרי את עוצמת הריפוי שאני יכול להעניק לעצמי. הבנתי שהיכולת להיות בתקשורת טובה עם ילדים תאפשר לי להעניק ריפוי לאחרים, ולשם רציתי להגיע. קיבלתי החלטה להיות פסיכולוג ילדים.

"העובדה שכבר היה לי תואר בכלכלה אפשרה לי להירשם ללימודי פסיכולוגיה ללא עיכוב, וכך עשיתי. בתוך שבועות ספורים גיליתי, לראשונה בחיי, שהגעתי ללמוד חומר שאני ממש אוהב. במיוחד שמחתי לגלות שיש בי סקרנות עזה לכל מה שקשור לתהליכי התפתחות ולמידה.

"מסתבר, שהיכרותי את אנשי החבורה עזרה לי להשתחרר מהתפיסה הנוקשה של מחויבות עיוורת לפרנסה. מעכשיו הייתי מחויב לא פחות לתהליך הלמידה וההתפתחות שלי. יחד עם זאת, לא הייתי שאנן לצרכי הווה. ידעתי שגם אם לפרק זמן לא אני אהיה המשתכר העיקרי, שינוי סדר העדיפויות ייתן לנו פירות ראויים בעתיד. כמובן שהעובדה שאשתי באותו זמן השתכרה טוב, תרמה לאפשרות שלי לקחת לעצמי את החירות. אבל היה לי ברור שאם זה היה הפוך, הייתי נוהג כלפיה באותה מידה".

עולה על השביל

"בנוסף ללימודים, במשך שלוש השנים הבאות עשיתי הכול כדי להעשיר את עצמי. שימשתי אסיסטנט למטפלת באמנות, למדתי פסיכודרמה, חנכתי נער משותק בעזרת שחייה טיפולית, הפעלתי חוג חברתי במחלקת נוער של פגועי נפש ועוד.

"למדתי בהתלהבות, הכרתי מקרוב סוגים שונים של תהליכי טיפול, אך לקראת סיום התואר התלבטתי האם להכשיר את עצמי להיות מטפל, או לחזור לעולם העסקי. ידעתי שיש לי הבנה בתהליכי למידה ושאוכל להצליח בהדרכה. הייתי ער לראייה המערכתית שלי, ולצורך שלי לעשייה מגוונת במשך יום העבודה. זיהיתי שחשוב לי יותר להשפיע בעולם העבודה, מאשר להיות מטפל. אלה היו התובנות שהובילו אותי לתחום הייעוץ הארגוני.

"במהלך 12 השנים הבאות עבדתי כיועץ ארגוני, תוך שאני עוסק בשלושה תחומים -פיתוח הדרכה, הנחיית סדנאות, וניהול תהליכי גיוס. את שרותיי שכרו מנכ"ל, או מנהל משאבי אנוש, פעמים רבות לצורך אבחון וגיבוש פתרון. על פי רוב, המהלך הוביל לשינוי ארגוני אותו הייתי מלווה. זאת היתה תקופה מרתקת של מעבר בין תחומי עשייה בכל יום עבודה. ביטוח ובנקאות, תיירות, מכוניות, לימודים, אלה ועוד הפכו להיות עבורי מגרשים ביתיים. כך הכרתי תרבויות ארגוניות שונות, מקצועות ותהליכי עבודה רבים.

"אחד התחומים שבהם עשיתי חיל היה גיוס עובדים. מצאתי דרך יעילה לאתר אנשים מוכשרים, שמתאימים לעבוד באותו ארגון ועם אותו מנהל. פיתחתי ראיון קבוצתי המשלב משימות מקצועיות ושיח פתוח. עשיתי זאת כשלצידי המנהל איתו עתיד המועמד לעבוד. כך התאפשר ללקוח שלי להכיר ולחוש את האדם כמתבונן, ולא כמראיין. כך גם חסכתי לו זמן רב הנדרש בראיונות אישיים.

"במגרש זה, בו ידעתי הצלחה, נוצרה ולא במפתיע, מדרגת השינוי הבאה שלי".

מזהה את "הדבר שלי"

אמיר דרור: "כמראיין פגשתי רבים שדילגו ממשרה למשרה כשהם חסרי מטרה. ביניהם לא מעט ברוכי כישרונות שלא חשבו במושגי פיתוח קריירה. הקריירות המוחמצות האלה נבעו למיטב הבנתי מהתנהלויות פשרניות אשר מקורן בהחלטות שהם לקחו, במודע או שלא במודע, לוותר על מימוש הפוטנציאל הטמון בהם.

"כמובן שהקשיים שלהם הזכירו לי את פרקי החיים בהם אבדה לי דרכי, אלא שכעת התבוננתי במצבים האלה כאיש מקצוע. השוויתי בין מה שחשתי וזיהיתי כמראיין לגבי מועמדים לבין תוצאות מבדקיהם הפורמאליים וראיתי שפעמים רבות התוצאות אינן משקפות את מי שהם. ראיתי שלא מעט מנהלים שולחים את המועמדים למבדקים כדי להסיר מעצמם אחריות ולהשקיט את מצפונם. בכל מקרה היה ברור לי שהמבדקים האלה אינם בנויים לעזור לאדם לגלות ולהבין את עצמו. בנקודה הזאת זיהיתי בבירור את העזרה הנדרשת".

"מניסיוני למדתי שכדי לחלץ את עצמו זקוק אדם לראות את כוחותיו במשקפיים חדשים. הידע שצברתי בפיתוח הדרכה ובהנחיית סדנאות, ההכשרה האקדמית שלי במנהל עסקים ופסיכולוגיה, הכול חברו יחד. שמתי לעצמי כמטרה לפתח תהליך הדרכה ממוקד בגילוי הפוטנציאל האישי שיתייחס לממד המעשי והרגשי, כזה שיהיה סדור, אך גמיש ויאפשר לכל אחד לבחור את המיקוד ואת עומק הבירור על פי מטרותיו, בשלותו וצרכיו האישיים. כך התחלתי בגיבוש הכלי להכרת יכולות אישיות".

"במהלך העבודה ראיתי את החסמים שבהם אדם עלול להיתקל. בהיכרותי כלי אבחון, גישות טיפול ואסכולות רוחניות זיהיתי שגם בנושא זה אוכל להציע דרך משלי. חשבתי שהתבוננות רגשית סדורה יכולה להיות הכלי הנכון כאן.

"על בסיס הכלים שפיתחתי התחלתי לקיים פגישות אימון אישיות, בניתי תהליך קבוצתי והתחלתי להנחות סדנה בת 3 חודשים בשם "להדליק אור בעבודה". תוך כדי התהליכים האלה דייקתי ותיקנתי את הכלים והשיטה והפצתי את עבודתי.

"לאורך חמש השנים הבאות העברתי בכל שנה מספר סדנאות של 3 חודשים ונוכחתי שהתהליך אפקטיבי. חשתי רצון להציג את הכלים ואת מקרי המבחן וכך התחלתי לכתוב מאמרים. לאחר כעשור שראיתי שהשיטה מוכיחה את עצמה, וגם המאמרים כשלעצמם מועילים, החלטתי לכנס את הכול לספר שמציג את השיטה".

ביטחון תעסוקתי מזן חדש

אמיר דרור מסכם: "בשני העשורים האחרונים השוק נעשה גלובאלי ותחרותי יותר מאי פעם. כתוצאה מכך העולם העסקי על תפיסותיו, דרכי הניהול והמודלים הכלכליים שלו השתנה דרמטית. גם הביטחון בתעסוקה כפי שהיה ידוע בתחומי התעשייה המסורתיים שכה רבים גדלו להישען עליו השתנה. מאחר שהמציאות העסקית תמשיך להשתנות אנו זקוקים לכלים חדשים כדי להתמודד עם שינויים שימשיכו ויהלמו בנו".

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 126
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
מודעת פרסום של שי מזרחי - מלחמות ה- AI
צור קשר
advizy.me יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן