"האדם מתכנן תכניות ואלוהים צוחק", משפט שנשמע טוב יותר ביידיש.
למה משמש ביטוי זה? ללמדנו שתכניות עלולות להשתנות, ללמדנו שלא הכל תלוי בנו? אולי.
ללמדנו את החשיבות בגמישות מחשבתית, ואולי לחזק בנו את היכולת לשינוי.
כולם אומרים שחשוב לתכנן, האמנם? תמיד?
האם נכון, כדאי לעתים ללכת עם הזרם ולראות לאן יובילנו?
תלוי במצבנו, תלוי היכן אנו מצויים, בחיינו, בתחום המשפחתי, מקצועי, חברתי, היכן בתהליך ההתפתחות שלנו, בשגרה. במסע…
נקודת המוצא היא, החשיבות שיש (לעניות דעתי), להתבונן מפעם לפעם בחיינו, במיכלול.
לשאול את עצמנו מה הם הדברים החשובים לנו, ולבחון כמה זמן ומשאבים אנו משקיעים בדברים החשובים לנו, לעומת השקעה/התעסקות במה שנקרה בדרכנו, או פשוט דורש מאתנו פחות מאמץ.
כך נוכל לעשות לעצמנו צ'ק אפ לכיוונון והתמקדות.
כשם שמעבירים אוטו טסט פעם בשנה לבדיקת המערכות השונות ולתיקון הקלקולים,
כך שומה עלינו כמערכת מורכבת יותר ממכונית, לבחון את עצמנו ומעשינו לפחות פעם בשנה.
וראש השנה למעשה, נועד לכך.
ואני מציעה לערוך את הבדיקה בטווחים יותר קצרים, מספר פעמים בשנה. כך נהיה יותר מדויקים, נזהה את השינויים ונערך לקראתם ובעקבותיהם.
סטיב ג’ובס, מנכ”ל אפל מחשבים ופיקסאר אולפני אנימציה, אמר בנאומו המרגש, בטקס חלוקת תארים בסטנפורד, יוני 2005:
“כאשר הייתי בן 17 קראתי ציטטה בערך בזו הלשון: “אם תחיה כל יום כאילו היה יומך האחרון, יום אחד ללא ספק זה יהיה נכון”. היא עשתה עליי רושם ומאז, ב-33 השנים האחרונות, אני מביט במראה בכל בוקר ושואל את עצמי: “אם היום הוא היום האחרון של חיי, האם אני רוצה לעשות את מה שאני עומד לעשות?” ובכל פעם שהתשובה הייתה “לא” למשך ימים ימים רבים מדי, ידעתי שאני צריך לשנות משהו."
ציטטה זו, דומה ולא דומה למשפט המוזכר בתחילת הכתבה.
יש דמיון בהתנעה לתכנון לטווח קצר, מאחר והחיים דינמיים ולא הכל תלוי בנו ו… סופנו יכול להיות קרוב.
או בקריאה להתעורר מסוג של תרדמת, של התנהלות באינרציה, בלא לתת לעצמנו דין וחשבון לאן אנו רוצים, שואפים ללכת, להגיע.
או בהבנה שהמשך בכיוון בו אנו מצויים לא יוביל בהכרח לאשר אנו שואפים. להתעורר מתחושת האין אונים, ולמצוא דרכים חילופיות על מנת להשיג את המטרות, או להגדיר מטרות חדשות מתאימות.
לתפיסתי, לא קל לחיות בהתאם לציטטה האחרונה, אך טוב להיזכר בה מפעם לפעם, ולהיעזר ברעיון בצמתי בקבלת ההחלטות.
ואסיים במשפט "הכל צפוי והרשות נתונה" רוצה לומר, שלרוב אנו מכירים ומבינים את הסובב אותנו, ויודעים שלמעשים שלנו, לאופן ההתנהלות שלנו לקבלת ההחלטות שלנו יש תוצאות.
כלומר, הרבה תלוי בנו.
הגורמים שסובבים אותנו בהחלט משפיעים עלינו, במעשיהם, בתגובותיהם.
ולא תמיד אנו יודעים את מעשיהם וכוונותיהם.
בתהליך של תכנון, בדרך של "חשיבה תוצאתית "
נסמן מטרה, נעריך סיכויים וסיכונים, ונגדיר ממנה תוצאות בטווח קרוב ומה נדרש מאתנו לעשות על מנת להשיג את התוצאה בטווח הקרוב שתקרב אותנו למטרה.
וכך בהתנהלות המכוונת לתוצאה קרובה, נוכל להסיק מסקנות, לשנות לדייק, בבואנו להגדיר את התוצאה הבאה אליה נתכוון.
ולאחריה את התוצאה הבאה, עד הגיענו למטרה.
והגורמים מסביב, נתחשב, נעריך ונשער את כוונותיהם, נברר, נשאל, נאסוף מידע. ובכל נקודת בדיקה נבחן מחדש את הדברים.
וכן, לפעמים נעדיף ל"זרום" ולהיות מופתעים…
ואמר מי שאמר: "לא ניתן לחזור ולשנות את ההתחלה, אך ניתן להתחיל עכשיו ולשנות את הדרך והסוף."
