מאת: ד"ר גסאר חאלד – 03-950-6975
שיני בינה הוא כינוי לטוחנת השלישית והן צומחות בתוך הפה בגיל 17-24 בממוצע. בדרך כלל ישנם 4 שיני בינה ולחלק מהאנשים יש חוסר מולד . בקיעתן החלקית או המלאה גורמות בדרך כלל לכאבים בזמן הבקיעה ולעתים אחרי הבקיעה.
שיני הבינה הן מקור כאב נפוץ ובלתי נסבל. חלקן לא בוקעות לתוך חלל הפה ונשארות בתוך הלסת, וכול עוד שלא יגרמו נזק לרקמות מסביב לא מוצאים אותם מהלסת.
כטיפול מונע אחרי בקיעת שיני הבינה רופא השיניים צריך לעשות הערכה ולהחליט האם לשמר את שיני הבינה או לעקור אותם. הרופא מבצע בדיקה קלינית ונעזר בצילומים רנטגנים. ואם הוחלט לעקור אז עדיף בגיל מוקדם בגלל שהריפוי יותר מהר והמורכבות פוחתת.
שיני הבינה ככול השיניים יכולות לחלות בעששת ובדלקת חניכיים הטיפול בהם ושימורן הינו קשה בגלל מיקומן בחלק האחורי של הפה וגם בגלל יחודיות הרקמה הרכה מסביב.
עקירת שן הבינה יכולה להיות בגלל הרס כותרתי מעששת וגם בגלל דלקת סב כותרתית (פרקורניטיס) או מסיבת יישור שינים ולעתים גם טיפול מניעתי.
שיטת העקירה נקבעת לפי הבדיקה הקלינית והרנטגנית, רגילה ,כלואה, חצי כלואה,כרורגית. וככול שמורכבות העקירה עולה ,משך הריפוי ועוצמת הכאב עולים.
לעיתים ישנה קרבה של שיני הבינה בלסת תחתונה לתעלת העצב שעוברת בלסת תחתונה , במקרים כאלה הערכת הטיפול מחייבת צילום סיטי באזור ולפי המורכבות נקבעת שיטת הטיפול והרופא המבצע .
