דף הבית » משפטיפ » פרשיות פשע, בגידה והונאה נחשפו באמצעות מקצוע ייחודי ונחבא אל הכלים. עכשיו הספר

פרשיות פשע, בגידה והונאה נחשפו באמצעות מקצוע ייחודי ונחבא אל הכלים. עכשיו הספר

קריאת יומן המטפלת הוכיחה שההתעללות המינית בילדה מקורה בכלל בחלום – וכתב האישום נגד אביה נמחק; בדיקת חתימתה של הקשישה על כתב הערבות גילתה כי מי שדורש ממנה מאות אלפי שקלים אינו נוכל – אלא מאהב לשעבר; השוואת כתבי ידה של אישה חרדית, העלו כי מכתבי אהבה שנמצאו בפח הזבל – לא נכתבו לבעלה.

אלו רק חלק מהסיפורים הנחשפים בספרה החדש של הגרפולוגית המשפטית קרן רווה – "על קוצו של דיו". הספר שופך אור על המקצוע המרתק והייחודי, וממחיש את ההשפעה הרבה שיש לעוסקים בו על החלטות משפטיות סבוכות תוך הענקת כלים מעשיים למשפטנים.

רובנו מכירים את הגרפולוגיה האבחונית – מקצוע שהעוסקים בו מקשרים בין כתב ידו של אדם לבין אישיותו. בניגוד אליה, הגרפולוגיה המשפטית, היא תחום שונה שרוב הציבור כלל לא ער לקיומו.

קרן רווה, גרפולוגית משפטית ומומחית לזיהוי כתבי יד וזיופים, אומרת כי מטרת מקצועה היא לסייע לבית המשפט בגילוי האמת ובעשיית צדק, וזאת בטכניקות ייחודיות, המזכירות את עולם פענוח הפשעים, והמעבדות לזיהוי פלילי.

לדברי רווה עבודת הגרפולוג המשפטי נסובה סביב דיני הראיות – למשל זיהוי זהות הכותב או החותם על מסמכים שנמצאים בלב מחלוקת משפטית. "מכיוון שבתקופתנו, זיופים רבים מתבצעים ללא מגע יד אדם וללא שימוש בכלי כתיבה, הגרפולוג המשפטי המודרני חייב להתעדכן בשיטות זיוף זמינות ומתקדמות", אומרת רווה.

ההתעללות המינית התבררה כחלום; כתב האישום נמחק

רווה מספרת בספרה על מקרה בו נערה התלוננה כי אביה התעלל בה מינית כשהייתה ילדה. תלונתה של הנערה הגיעה למשטרה וממנה לפרקליטות – אשר החליטה להגיש נגד האב כתב אישום. כידוע, בישראל כ-95% מכתבי האישום המוגשים נגד עברייני מין מסתיימים בהרשעה, אם בעסקת טיעון, ואם בהכרעה שיפוטית לאחר דיון הוכחות.

אך פענוח יומנה של המטפלת, שליוותה את הילדה בתקופה בה הוגשה התלונה, העלה, לדברי רווה, תמונה מעניינת ושונה לחלוטין ממה שעלה מעדותה של הנערה.

לדברי רווה, הכתב של המטפלת היה כמעט בלתי קריא, אך כשהוא פוענח, עלה ממנו כיצד סיפרה הילדה על חלום שבו הופיע האב. לדברי רווה, המטפלת הובילה את הנערה לבניית סיפור המבוסס על אותו חלום – ועל בסיס סיפור זה הוגשה התלונה, אך בשום מקום ביומן לא הוזכר כי האירועים הללו אכן התרחשו במציאות. לדברי רווה, בעקבות הממצאים, בוטל כתב האישום נגד האב.

נוכל או מאהב?

מקרה נוסף שהגיע אל שולחנה של רווה עסק בחשד לתרגיל עוקץ. בנה של קשישה, חשד שאמו נתונה לסחיטה, לאחר שלטענתה מישהו זייף את חתימתה על ערבות בגובה מאות אלפי שקלים, והגישה לפידיון.

הקשישה הכחישה בפני בנה כי חתמה על ערבות שכזו, והבן ניסה לערער על תוקפה של הערבות ולבטלה. אך ממצאי בדיקתה של רווה התגלו שוב כמפתיעים ביותר. רווה השוותה בין החתימה על שטר הערבות לבין דוגמאות חתימה אחרות של הקשישה, וקבעה כי החתימה הינה חתימתה של הקשישה באופן ודאי. את הידיעה היא בישרה בעדינות לבן המופתע.

כעבור יומיים התקשר הגבר לרווה וסיפר לה כי אמו פרצה בבכי לנוכח "הגילוי", והודתה בפניו כי בעבר היה לה מאהב שנעלם מיד לאחר שחתמה לו על שטר ערבות, וכתב ערבות זה הוא אכן אותנטי.

מכתב שנמצא בחדר האשפה הוכיח כי החרדית בוגדת בבעלה
גבר חרדי חשד שאשתו בוגדת בו, ובמסגרת מאמציו למצוא ראיות לכך, הגיע עד לחדר האשפה בבניין, ובאחד הפחים מצא מכתב אהבה שלא נכתב אליו. האישה הכחישה כי מדובר בכתב ידה – והגבר פנה לרווה שתאתר את זהות הכותב.

לדברי רווה, במבט ראשון, ובהשוואה למכתב אחר של האישה, נראה היה כי כל מכתב נכתב על ידי אדם אחר, אולם לאחר שבדקה את שני המכתבים לעומק, מצאה כי הכותבת היא אותה אישה – אלא שמצבה הנפשי בעת כתיבת כל מכתב היה כה שונה, עד שגרם לשוני רב בכתב היד.

כותב המכתבים האנונימיים נחשף – למרות שהשתמש בידו החלשה

במקרה נוסף, שתי עמיתות עבודה קיבלו במקביל מכתבים אנונימיים, בהם נטען כי בעליהן בוגדים בהן. המכתבים אמנם היו מודפסים, אבל שמות הנמענות וכתובותיהן נכתבו בכתב יד על המעטפות. רווה נקראה לזהות האם מדובר בחבר לשעבר לעבודה של השתיים – עמו הסתכסכו, ובו חשדו.

בפני רווה הוצגו מסמכים שכתב הגבר בעבר, ולמרות שכתב היד על המעטפות היה שונה בצורתו מכתב ידו, רווה מצאה כי מדובר באותו עובד לשעבר בו חשדו השתיים, ואשר ניסה לטשטש את זהותו בדרך פופולרית – כתיבה בידו החלשה, שאינה מורגלת בכתיבה.

הכדורגלן הפלסטיני והחוזה המזויף

רווה לא עוסקת רק בנושאים שבינו לבינה. כך למשל הגיע אל שולחנה סכסוך לוהט מעולם הכדורגל העולמי. כדורגלן פלסטיני מצטיין עבר לקבוצה ישראלית, וכתמורה ביקשה קבוצתו הפלסטינית פיצוי על עזיבתו – כמסוכם בחוזהו. הכדורגלן התעקש כי מעולם לא חתם על חוזה שכזה. העניין התגלגל עד לבית הדין של התאחדות הכדורגל העולמית – פיפ"א. הקבוצה הישראלית פנתה לעזרתה של קרן רווה, על מנת שתקבע האם החתימה על החוזה שייכת אכן לכדורגלן הפלסטיני, ורווה נאלצה לנסוע למשרדי פיפ"א בציריך, על מנת לבדוק את החוזה שנשמר שם מכל משמר. רווה מצאה כי מדובר בזיוף של חתימת הכדורגלן, והדבר הציל את אותו ואת קבוצתו הישראלית מתביעת ענק.

הרופא הציג דו"ח רפואי מזויף

אל רווה לא מגיעים רק חשדות לזיופים בסכסוכים כספיים, אלא גם מקרים בתחום הרשלנות המקצועית. הוריו של ילד שנולד עם מום החליטו לתבוע את הרופא אשר היה אחראי על בדיקות ההדמיה במהלך ההיריון, ולטענתם, לא זיהה בזמן את המומים עימם נולד בנם. הרופא טען כי דווקא התריע על המום והמליץ על הפסקת ההיריון, ואף הגיש להם מסמך בכתב ידו המוכיח את דבריו. ההורים המופתעים טענו שלא ייתכן שהמסמך אותנטי, וכי מעולם לא קיבלו המלצה שכזו מהרופא. רווה קיבלה לידיה את הדו"ח הרפואי, שבו אכן כתובה ההמלצה עליה הסתמך הרופא, יחד עם מסמכים שכתב הרופא בעבר, בזמן הבדיקה, וגם מהזמן האחרון. היא ערכה השוואה בין כתבי היד ומצאה כי הדו"ח פוברק לאחרונה. "מסתבר שגם אנשי מקצוע מאד מכובדים עלולים לעבור על החוק, רק על מנת ששמם לא ייפגע" אומרת קרן רווה.

בדיקת כתובות הנאצה על קיר בית ספר חשפו את מבצע הגרפיטי

אך לא רק כתבי יד על נייר מעסיקים בימים רגילים את קרן רווה. רווה התבקשה לא מזמן להביע את דעתה על צילום גרפיטי ובו כתובות נאצה שכוונו נגד תלמיד תיכון שעל קירותיו צוירה הכתובת. התצלום נשלח לרווה, בצירוף מבחנים בכתב יד של מספר תלמידים שנחשדו בביצוע המעשה על קירות בית הספר. אף אחד מהתלמידים לא הודה במעשה, אך רווה מצאה כי אחד מהם הוא אכן מרסס הכתובת. לאחר הפענוח הודה הנער במעשהו, וקיבל בעקבות כך עונש חינוכי.

ספר חדש – 'על קוצו של דיו'

כל הסיפורים הללו ואחרים, כלולים ב'על קוצו של דיו – גרפולוגיה משפטית וזיהוי זיופים' – ספרה החדש והמרתק של קרן רווה שמוצג בימים אלה ברשתות הספרים.

הספר לא כולל רק סיפורים, אלא גם הסברים מפורטים על הדרכים בהן ניתן לקבוע בצורה ודאית את תקפותם של מסמכים וכתבי יד – על פי אסכולת המחקר של הגרפולוגיה המשפטית.

בספרה רווה לא חוששת לתקוף את שיטות העבודה של המז"פ ולבקר את השתלמויות השופטים החסרות ידע בתחום. לדבריה, הספר מיועד הן לאנשי מקצוע כמו עורכי דין ושופטים, והן לאזרחים מן השורה, הנתקלים מדי פעם במחלוקות קשות הסובבות סביב מסמכים, שהחתימה עליהן מעוררת חשד לזיוף.