2 י"ט עד כ"א באייר תשפ"ד
מנהל אמנותי ד"ר יובל רבין
מוזיקה יהודית בהשפעות מקומיות ממקומות שונים ברחבי הגלובוס
יוון, צפון אפריקה, אירופה וגם ארץ ישראל
כולל ביצוע נדיר לרביעיית נבל מאת מרק לברי
ופיוט מיוחד שנכתב לזכרו של גל אייזנקוט ז"ל
וזאת בצד יום עיון בשיתוף הפורום הישראלי לאתנומוזיקלוגיה
הפסטיבל יתקיים פיזית וגם בשידור דיגיטלי
במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
כניסה ברגל דרך שערים: 10, 15 – ללא הגבלה. דרך שער 20 עד השעה 18:00
סדנאות והרצאות בכניסה חופשית. קונצרטים ב 35 שקלים בקישור או בטל 03-7316561
בימים אלו של שגרה עצובה, פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" ממשיך לפעול כדי לאחד, לקרב לבבות, וליצור גשרים בין דתיים לחילוניים, בין מזרח ומערב, בין ישן וחדש ובין העממי והאקדמי.
הפסטיבל בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי, ובשיתוף פעולה עם מחלקה למוזיקה ומרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן, נותן במה למוסיקה יהודית איכותית באשר היא ללא משוא פנים של סגנון אחד על פני האחר. מתוך גישה מקרבת זו הפסטיבל מתקיים הן פיזית, במחלקה למוזיקה, במחירים סמליים והן דיגיטלית, ללא עלות.
נושא הפסטיבל ה- 12 הוא "שונים- אבל ביחד".
לדברי רבין הפסטיבל מעודד את ההיכרות עם האחר, את ההקשבה, את ההפרייה ההדדית, את חשיבות המגוון ואת הערבות ההדדית המעצימה והכה חשובה ביהדות. "אחדות אינה אחידות. יש מקום לכולם", הוא אומר.
הפסטיבל השנה ייתן במה למגוון סגנונות מפיוטי המזרח והלאדינו המיוחד של גיברלטר וצפון אפריקה, עובר בטברנה היוונית ועד למוזיקה הקלאסית שחוברה בישראל בתחילת המאה העשרים.
הפסטיבל ייפתח ביום עיון משותף עם הפורום הישראלי לאתנומוזיקלוגיה
אודיה ברקן תרצה על הפיוט "יפה ותמה", אפרת אורבך: על השיר "שתלתם ניגונים" נעמי כהן צנטנר: על הזמר "כל מקדש שביעי" וכן יתקיים פאנל על המוזיקה בישראל אחרי ה 7.10 בהשתתפות אלון שב, עודד ארז, רחל פנחסי ומשה מורד בהנחיית נעמי כהן צנטנר.
להקת ה״טברנה של ינוקיס״ תגיש תכנית של שירי רבטיקו ולייקו ביוונית, המייצגים את
הפורום הישראלי לאתנומוזיקלוגיה מגוון הזיקות של יהודים לסגנונות אלה.
זאת לאחר הרצאה של עודד ארז: ״מסלוניקי לתל-אביב: יהודים, ישראלים והשיר היווני הפופולרי״.
אנסמבל נגני תזמורת הלאדינו הישראלית יגיש את לאדינו-אנדלוס מופע עשיר וצבעוני הכולל את מיטב שירת הלאדינו והחכתיה (ניב לאדינו) מגיברלטר וצפון אפריקה יחד עם פיוטים שמקורם בהוויה היהודית ישראלית.
מעשים קטנים של אנסמבל ״אקוט״ Ecoute (הקשב בצרפתית) הוא יצירה שהיא תפילה אחרת. השירים הם בקשות, סליחות וייחולים המעסיקים אותנו כאן ועכשיו. הלחנים מושפעים מאוד מהמוזיקה הערבית הקלאסית, מוזיקה צפון אפריקאית ומהז'אנר של יצירה רחבה כגון נובא/ וסלה, והם מנסים ליצור רצף מוזיקלי שמתפתח משיר לשיר.
אנסמבל מרכז חיבה הירושלמי יציג את "חיבת הפיוט"- מופע המציג את פרויקט הפיוט הגדול "חיבת הפיוט" ואת סיפורו במגוון פיוטים ממסורות יהדות המזרח השונות .
במופע ייחודי זה יבוצעו שני פיוטים חדשים שהלחין אריאל לזרוס לאור התקופה, את אחד מהם כתב מיכאל ביטון לזכרו של גל אייזנקוט, שנהרג במלחמת "חרבות ברזל".
ִדיַגאֵסן טריו – שלישיית נגני רחוב, שגדלה לרביעייה תגיש את "חגיגת כלייזמרים: מהבלקן ועד לכאן" -הטעמים של הבלקן, מזרח אירופה, מזרח תיכון ופולקלור ארצישראלי
חמישה נגנים ראשיים של הסימפונית ירושלים יגישו תכנית בשם
"נאיביות ישראלית-צרפתית" מיצירות אנדרה היידו, מוריס ראוול ודריוס מיו וכן שתי יצירות מאת מרק לברי לרגל 120 שנה להולדתו כולל ביצוע נדיר לרביעייה לכינור, ויולה, צ׳לו ונבל.
יום שני, י"ט אייר תשפ"ד 27.5.2024
יום עיון משותף של ICTDM ישראל וימי המוסיקה היהודית
12:00 התכנסות, קפה ועוגיות
12:30 דברי ברכה, דיקנית הפקולטה, ראש המחלקה
13:00-14:30 מושב הרצאות 'שיר אחד': (חדר 119)
אודיה ברקן: על הפיוט "יפה ותמה"
אפרת אורבך: על השיר "שתלתם ניגונים"
נעמי כהן צנטנר: על הזמר "כל מקדש שביעי"
14:30- 15:15 הפסקת ארוחת צהריים קלה [פגישה של הICTDM]
15:15-16:15 פאנל על מוסיקה בישראל אחרי 7.10
משתתפים: אלון שב, עודד ארז, רחל פנחסי, משה מורד. מנחה: נעמי כהן צנטנר
16:15-16:45 ד"ר מיכאל לוקין, על המאגר האינטרנטי "ניגונים בים באם"
16:45 הפסקת קפה [פגישה של ICTDM]
17:00-18:00 ד"ר עודד ארז: ״מסלוניקי לתל-אביב: יהודים, ישראלים והשיר היווני הפופולרי״ (הרצאת קדם-קונצרט לקהל הרחב)
18:30 "הטברנה של ינוקיס" – מוזיקה יוונית שעושה שמח ועצוב.
20:30 "לאדינו אנדלוס– אנסמבל נגני תזמורת הלאדינו הישראלית
מופע עשיר וצבעוני הכולל את מיטב שירת הלאדינו והחכתיה (ניב לאדינו) מגיברלטר, טנג'יר והים התיכון יחד ופיוטים שמקורם בהוויה היהודית ישראלית
יום שלישי, כ' אייר תשפ"ד 28.5.24
18:30 אנסמבל אקוט – מעשים קטנים– יצירה החדשה שהיא תפילה אחרת.
מחרוזת שירים של משוררים ומשוררות מקומיים, בקשות, סליחות וייחולים
20:30 אנסמבל מרכז חיבה – חיבת הפיוט מופע המציג את פרויקט הפיוט הגדול "חיבת הפיוט" ואת סיפורו במגוון פיוטים ממסורות יהדות המזרח השונות
יום רביעי כ"א תשפ"ד 29.5.2024
18:30 כליזמר – די גאסען טריו- "מהבלקן ועד לכאן" – הטעמים של הבלקן, מזרח אירופה, מזרח תיכון ופולקלור ארצישראלי
20:30 סולני הסימפונית ירושלים, מוזיקה אמנותית יהודית- יצירות מרק לברי , לציון 120 להולדתו, כולל ביצוע נדיר וראשון מזה 80 שנה של רביעיית נבל.
הרחבה מופעים מוזיקלים, לפי הסדר
יום שני, י"ט אייר תשפ"ד 27.5.2024
17:00-18:00 ד"ר עודד ארז: ״מסלוניקי לתל-אביב: יהודים, ישראלים והשיר היווני הפופולרי״ (הרצאת קדם-קונצרט לקהל הרחב)
18:30 "הטברנה של ינוקיס" – מוזיקה יוונית שעושה שמח ועצוב.
הטברנה של ינוקיס
להקת ה״טברנה של ינוקיס״ תגיש תכנית של שירי רבטיקו ולייקו ביוונית, המייצגים את מגוון הזיקות של יהודים לסגנונות אלה. חלק מהשירים התפרסמו בביצוע זמרות יהודיות. אחרים זכו לגרסאות בלאדינו המעידים על הפופולריות שלהם בקרב היהודים הסלוניקאים, ולחלקם מקום בסיפור ההגירה של יהודי סלוניקי ויוון לישראל, ובזכרון הקולקטיבי שלהם כפי שהתעצב לאורך השנים. קטגוריה אחרונה קשורה לשורשי הפופולריות של סגנונות אלו בישראל, בתהליך שליהודים הסלוניקאים היה בו תפקיד חשוב.
להקת הטברנה של ינוקיס מביאה את הצלילים המראות והקולות מהטברנות של יוון ומנגנת את שירי הרמבטיקו הנוסטלגיים בעיבודים חדשים ומקוריים.
ההרכב קרוי על שם בית הקפה הקטן בעין הוד בו התחיל לפעול, ושלצערנו נסגר מאז המלחמה.
הלהקה מופיעה בכל הארץ מתמנע ועד קרית שמונה, על במות פסטיבלים, באירועי תרבות, מועדנים, וגם באירועים פרטיים. הדי ההופעות מגיע עד ליוון וזכה להוקרה של הזמרת אלני ויטאלי. בנוסף הוציאו קליפ מיוחד לשיר הרמבטיקו ליגו ליגו.
ענבל נור דקל – שירה
תאי ניקירטין – בוזוקי ושירה
מקסים שצ׳דרוביצקי – גיטרה ועוד
סוף ניקיריטין – קונטראבס
נור בר גורן – כלי הקשה
Ligo Ligo Tha Me Sinithisis
gramma kai grafi
oi imanges den yparhoun pia
יום שני, י"ט אייר תשפ"ד 27.5.2024
20:30 "לאדינו אנדלוס– אנסמבל נגני תזמורת הלאדינו הישראלית
לאדינו-אנדלוס – אנסמבל נגני תזמורת הלאדינו הישראלית
מופע עשיר וצבעוני הכולל את מיטב שירת הלאדינו והחכתיה (ניב לאדינו) מגיברלטר וצפון אפריקה יחד עם פיוטים שמקורם בהוויה היהודית ישראלית
תזמורת הלאדינו הישראלית היא תזמורת צעירה ועכשווית המהדהדת מסורות עתיקות, חלקן נשכחות, שצמחו בספרד של תור הזהב. התזמורת מורכבת מפסיפס של מוסיקאים צעירים מצטיינים המנגנים במגוון של כלים, בוגרי מוסדות אקדמיים שונים, המשלבים כוחות עם מבצעים מקצועיים ברמה בינלאומית, ותיקים בתחום הלאדינו והפיוט וכן בקלאסיקה וג'ז.
את התזמורת שפעילה במסגרת "מכון רננות" מנהל ד"ר אריאל לזרוס מלחין, גיטריסט וחוקר בתחום המוסיקה היהודית בספרדית הממזג בשפתו המוסיקלית פורצת הדרך בין מזרח ומערב.
עבודת הדוקטורט של לזרוס בקומפוזיציה כוללת גם מחקר אתנו מוסיקולוגי על יהדות גיברלטר. במופע ייחודי זה יבוצעו שני פיוטים חדשים שהלחין לזרוס לאור התקופה, את אחד מהם כתב מיכאל ביטון לזכרו של גל אייזנקוט, שנהרג במלחמת "חרבות ברזל".
ד"ר לזרוס זוכה פרס נבון ליוצרים לשנת 2021 על תרומתו המשמעותית לטיפוח מסורות ישראל, מופיע בפסטיבלים ברחבי העולם, הוציא לאור ארבעה תקליטים מקוריים ויצירותיו בוצעו על ידי התזמורת האנדלוסית הישראלית, התזמורת הערבית-יהודית ותזמורת סימפונט רעננה. מרצה במוסדות השכלה גבוהה רבים בתחום התמחותו.
סולנית הקונצרט היא שיר יפרח פייטנית במתמחה במסורת המרוקאית, האנדלוסית והצפון אפריקאית. יפרח מופיעה בארץ ובעולם עם תזמורות והרכבים שונים. יפרח השתתפה כסולנית בטקס פרס ישראל, במופע הסליחות המרכזי בכנסת ומלמדת במסגרות שונות בארץ .
אריאל לזרוס ניהול מוסיקלי וגיטרות | שיר יפרח שירה | סהר דוד נאי וכלי הקשה | מרינה טושיץ עוד | טניה בלצר, אוה יפרמוב כינור | סופי קרן ויולה | יאנה דוניצ'ב צ'לו
יגל הסירנה
יום שלישי, כ' אייר תשפ"ד 28.5.24
18:30
אנסמבל אקוט – מעשים קטנים
המופע החדש של אנסמבל ״אקוט״, Ecoute (הקשב בצרפתית) הוא יצירה שהיא תפילה
אחרת. מחרוזת שירים של משוררים ומשוררות מקומיים, רובם ירושלמים, המעובדים בחופשיות וברגישות השירים הם בקשות, סליחות וייחולים המעסיקים אותנו כאן ועכשיו. אקוט שואבים מעולם התפילה ומטעינים את הטקסטים במשמעויות אקטואליות.
השיר הפותח את המחרוזת הוא לחן חדש לשיר הידוע "גשר צר מאוד" מאת ר' נחמן מברסלב, לאחריו שירו של יוסף עוזר- שלום עליכם", שבו מתכתב המשורר עם הפיוט הידוע ובבת אחת מתרחק ממנו מאוד: " אני ואהובתי ממלך מלכי המלכים… " מילות השיר של אלמוג בהר- "אדם פודה נפשו", מתייחסות לכל המעשים הקטנים והיום יומיים שהאדם עומל עליהם כדי לכפר על חסרונותיו. בשירה של תרצה אתר היא מבקשת מהגשם להקשיב לנשים, מתארת לנו את תפילותיהן, איך הן מצפות בכיליון עיניים לצמיחה, להצלה, למשהו פורח. השיר החותם את היצירה מהווה את שיאה במובנים רבים- גבריאלה אלישע מבקשת תורה שתקל עלינו, תתאים לנו, תורה יותר פשוטה, שנוכל לקיים: ״תן לי תורה חדשה״!
הסגנון המוזיקלי, כמו המילים, אינו מסורתי וקלאסי, אך כמובן שואב השראה מעולמות אלו.
הלחנים מושפעים מאוד מהמוזיקה הערבית הקלאסית, מוזיקה צפון אפריקאית ומהז'אנר של יצירה רחבה כגון נובא/ וסלה, והם מנסים ליצור רצף מוזיקלי שמתפתח משיר לשיר.
אנסמבל אקוט הירושלמי עוסק כבר למעלה מעשור במוזיקה מזרחית עכשווית. הוציא שישה אלבומים, ומופיע ברחבי הארץ על במות שונות.
ענבל ג'משיד שירה | גלעד ואקנין עוד ומנדול | טל אברהם חצוצרה | עדן ג'משיד צ'לו |
יוהנה ריטמולר כינור | אביתר חרמש קונטרבס | אביב עזרא כלי הקשה | עמית שרון כלי הקשה
יום שלישי, כ' אייר תשפ"ד 28.5.24
20:30
אנסמבל מרכז חיבה – חיבת הפיוט
מופע המציג את פרויקט הפיוט הגדול "חיבת הפיוט" ואת סיפורו במגוון פיוטים ממסורות יהדות המזרח השונות .
אנסמבל חיבה מביאה לקדמת הבמה את היצירה הישראלית-יהודית המקורית, ואת המוסיקה השורשית ממגוון עדות ישראל. התפתחות המוסיקה האמנותית ושירת הפיוטים בישראל הולידה קשת רחבה של יוצרים, מלחינים יהודים מארצות המזרח ומוסיקאים ישראלים בני זמננו. חלקם מוסיקאים יהודים שעלו ארצה מארצות המזרח וחלקם אמנים ישראלים בני דורות חדשים שנטמעו במוסיקה האותנטית ויצרו בה יצירות מופלאות. יחד יצרו מגוון עצום של רפרטואר ישראלי-יהודי איכותי שיסודותיו נטועים במוסיקה המזרחית האותנטית ויצרו ז'אנר שכולו מוסיקה אמנותית ישראלית-שורשית. זו התזמורת הראשונה בישראל המוקדשת ליצירה ישראלית מזרחית אמנותית.
התזמורת הוקמה ומנוהלת על ידי המוסיקאי, הפייטן ונגן הקאנון והעוד, אלעד גבאי: מוסיקאי ירושלמי, גדל על ברכי הפיוט היהודי-מזרחי, פייטן ונגן עוד וקאנון. בוגר המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן, מומחה למוסיקה ערבית, טורקית ומוסיקה יהודית מזרחית. מרצה בכיר בתחומי הפיוט והמוסיקה הישראלית האומנותית במוסדות אקדמאיים ובמרכזים למוסיקה.
חברי ההרכב: אלעד גבאי – שירה, קאנון וניהול מוסיקלי | עמית שרון – שירה וכלי הקשה | יהודה אשש – בס | גילי שפירא – גיטרות ושירה | יערה בארי – קמנצ'ה | שוהם גבאי – גיטרות ושירה
יָהּ רִבּון עָלַם אֵל מְאוֹד נַעֲלָה מַה נָּאווּ עֲלֵי
יום רביעי כ"א תשפ"ד 29.5.2024
18:30
ִדיַגאֵסן טריו – "חגיגת כלייזמרים: מהבלקן ועד לכאן" –
הטעמים של הבלקן, מזרח אירופה, מזרח תיכון ופולקלור ארצישראלי
די גאסן טריו- ביידיש שלישיית הרחובות, הרכב שהוא בעצם רביעייה.
הרכב עממי ושמח שמביא יצירה ארץ ישראלית מקורית וחדשה המשלבת את סגנונות הכליזמר, הבלקן והפולקלור הישראלי. הכוח העומד מאחורי המופע הוא תשוקתם הגדולה למוסיקה עממית כנה ואמיתית.
ההרכב נוסד כטריו בשנת ,2012 בזמן שגל קליין וינוש הורויץ למדו באקדמיה למוסיקה בירושלים. החל משנת 2017 הטריו הוא למעשה..רביעיה. די גאסן טריו הופיעו בפסטיבלים בינלאומיים בשוויץ, גרמניה וקזחסטן וייצגו את ישראל בטאייואן ובסין. בישראל התארחו אצל ד"ר אורית וולף ועידן רייכל.
חברי ההרכב: גל קליין – קלרינט ו זֵמר | ינוש הורויץ – אקורדיון | אסף רבי – קונטרה בס | נור בר גורן – כלי הקשה
מוזיקה: מברלין ללובלין | צ׳ומפולון קליפ מהופעה בחו"ל
יום רביעי כ"א תשפ"ד 29.5.2024
20:30
אנסמבל רוזמרין- נגני הסימפונית ירושלים
נאיביות ישראלית-צרפתית
כולל ביצוע נדיר לרביעייה לכינור, ויולה, צ׳לו ונבל מאת מרק לברי לרגל 120 שנה להולדתו
היצירה הפותחת של קונצרט זה, הסוויטה קונצ'רטנטה, היא מיצירותיו האחרונות של מרק לברי, וכתובה להרכב של חליל, ויולה ונבל. פרקה האמצעי של יצירה זו קרוי "תפילה" והוא מתואר כדיאלוג בין תפילה גלותית לתפילה "צברית" ישראלית. כמו בכל יצירה להרכב הכלי הייחודי הזה, יש בכתיבתה התייחסות למסורת המוסיקלית הצרפתית שיצרה את ההרכב הזה ביצירותיהם של דובואה ודביסי. תכנית הערב ממשיכה ומתבוננת באינטראקציה בין מלחינים מהמסורת המוסיקלית הצרפתית של המאה ה-20, לבין המוסיקה היהודית. יצירתו של המלחין היהודי-צרפתי דריוס מיו על בסיס נושאים ליתורגיים של יהדות פרובנס מבוצעת לראשונה בישראל, ומבטאת את הקשר של המלחין אל המוסיקה של מחוזות ילדותו בדרום צרפת. המלחין זוכה פרס ישראל אנדרה היידו, תלמידו של מיו, ממשיך את היחס החופשי והיצירתי לחומרים של המוסיקה היהודית, ומצליח ליצור דיאלוג מפתיע ורב פנים איתם. הן המורה והן התלמיד מתארים את יצירתם כסדרה של "אטיודים", כחומר לימודי שמצריך חזרה ושינון. לסיום חלק זה של התכנית, נשמע את גרסאותיו המופתיות של מוריס ראוול, מגדולי המלחינים הצרפתים, לשלוש מנגינות יהודיות. לסיום הקונצרט תנוגן יצירתו המוקדמת של מרק לברי, רביעייה לנבל, כינור, ויולה וצ'לו. היצירה הוקדשה ב-1939 לנבלאית קלרי סרבש שעלתה לארץ שנה לפני כן, ושהיתה נגנית הנבל הראשונה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. זהו כנראה הביצוע הראשון ליצירה מאז קונצרטי הבכורה לפני 85 שנים. פרקה האמצעי של היצירה קרוי "שיר השירים" והוא מכיל מוטיבים רבים של תפילה יהודית וטעמי מקרא.
אנו נמצאים בשלהי שנת ה- 120 למלחין מרק לברי (1903-1967), מחשובי המלחינים הישראלים. לברי כתב מעל 400 יצירות מאופרות, סימפוניות מוסיקה קאמרית ועד שירים עממיים. לברי יליד ריגה, שלמד מוזיקה בגרמניה , מונה כמנצח הראשי באופרה של ריגה והתחיל להצליח כמלחין ומנצח באירופה. הוא הגיע לביקור בישראל ב- 1935 עם רעייתו, התאהב בה מיידית ונשאר. לברי היה "המלחין" של מדינת ישראל הצעירה וליווה את אירועי הקמתה ביצירות מוזיקליות. הוא כתב את סימפוניית הנגב, כשבן גוריון ירד לנגד את סימפוניית הקוממיות בתקופת מלחמת השחרור. האופרה שלו "דן השומר" אף היא הסטורית. מאז הגיע לארץ לא ביצע את יצירותיו "האירופיות"
מרק לברי: סוויטה קונצ׳רטנטה לחליל, ויולה ונבל
דריוס מיו: אטיודים על נושאים ליטורגיים של יהדות פרובנס
אנדרה היידו (תלמידו של דריוס מיו): אטיודים על נושאים יהודיים
מוריס ראוול: שלוש מנגינות יהודיות
מרק לברי: רביעייה לכינור, ויולה, צ׳לו ונבל
אנסמבל רוזמרין:
רותם ברטן, חלילנית ראשית, התזמורת הסימפונית ירושלים
איתמר רינגל, ויולן ראשי, התזמורת הסימפונית ירושלים
מרינה פרדין, נבלאית ראשית, התזמורת הסימפונית ירושלים
נגנים אורחים:
ז'אנה גנדלמן, כנרת ראשית, התזמורת הסימפונית ירושלים
איריס יורטנר, צ'לנית ראשית, התזמורת הסימפונית ירושלים
לפרטים נוספים: הילה קומם 052-3534666.
