עונת הקיץ והחופשות הן פתח לאבטלה סמויה במקומות עבודה.
אך האם זה אומר בהכרח שלמעסיק סלולה דרכו בשושנים לחדור ולפלוש לפרטיות עובדיו, בין אם בהתקנת מצלמות בחדר העובד; חדירה לחשבון המייל או הפייסבוק שלו, כמנגנון הרתעה ופיקוח? מסתבר שלא בהכרח…
הנה כמה עובדות חשובות על שמירת פרטיותם של עובדינו ודרכי מניעה מומלצות מפני תסבוכת משפטית.
…
1. ככלל, פגיעה בפרטיות העובד עשויה להיחשב להתפטרות שמזכה בפיצויי בפיטורים עקב הרעה בתנאים, הטלת סנקציות ועיצומים ובמקרים חריגים אף בתלונה למשטרה כנגד המעסיק.
2. כך לדוגמא, התקנת מצלמות במקום העבודה; חדירה לתיבת הדוא"ל של העובד; התקנת שעון נוכחות ביומטרי ועוד, כל אלו מחייבים קבלת הסכמת העובד מראש, מרצונו החופשי ותוך קביעת מדיניות ברורה ובלתי משתמעת טרם שימוש באמצעי הפוגע.
3. על המעסיק לקבוע מדיניות זו, ככל הניתן, לאחר היוועצות בעובדים או בנציגיהם.
4. על המעסיק לבחון טכנולוגיות חלופיות שפגיעתן בפרטיות פחותה, כלומר שהפגיעה בפרטיות העובדים היא המינימלית ביותר האפשרית לאחר שנשקלו אמצעים חלופיים אחרים וכי היחס בין השגת המטרה שלשמה הוצבו המצלמות לבין הפגיעה בפרטיות העובדים הוא סביר (למשל התקנת מצלמות במסדרון המשרד ולא בחדר העובד או במטבח).
5. לצד זאת, ישנן נסיבות חריגות המצדיקות חדירה למרחב הפרטי של העובד, כדוגמת מעילה באמון העובד, חשד להתנהלות פלילית או עבריינית, הטרדות מיניות, גזל סוד מסחרי ופתיחת מקום עסק מתחרה וכו'.
6. בהתקיים נסיבות אלו ונוספות, על המעסיק יהיה לפנות אל בית הדין לעבודה לקבלת צו שיפוטי מתאים.
משרדנו מתמחה בתביעות הגנת הפרטיות במקום העבודה ומלווה עובדים ומעסיקים כאחד בהליכים משפטיים, לרבות במתן ייעוץ משפטי מקדים לבירור זכויותיהם וחובותיהם הלגאליות.
* מובהר כי אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי כלשהו והאחריות היא על הקורא בלבד".
