שלום לכל קוראי המגזין! עוד שנה חלפה ואנו –
מביטים לאחור, במראת ההווה ולעתיד עם רגשות מעורבים של ערגה? סיפוק? הגשמה? חלומות? תכניות?
העבר – היה. כבר קרה ולא ניתן לשינוי.
ההווה – קורה בנשימה. אבל לא ניתן לאחיזה כי כל מה שקורה כבר קרה והוא שיחליט את העתיד.
והעתיד? עוד לא קרה אבל יוגשם רק אם נצליח לשחרר את העבר ומחסומיו.
לכן סלחו! סלחו לקרוביכם! סלחו לאהוביכם! סלחו לחברכם! סלחו לשכנכם!
סלחו… לעצמכם! ועתידכם יפתח בדף חדש וכוונות חדשות!
מאחר ואני זמר ומוזיקאי אדבר בשפה הכי קרובה אלי ואפנה לכולנו באמצעות מילותיו של הגאון אהוד מנור (בשינויים קלים ברשותכם):
הסירו כעס מליבכם, ונסו למחול
אל תכו ילד בקרבכם (האני שבכם)
הוא שלכם למרות הכל.
גם ההבטחה, גם כוחה, גם רוחה,
לו הייתם את כף ידכם אז יד ביד אוחזים
לא הייתם עוד מתביישים
שביקשתם סליחה.
זכרו את חסד הנעורים, את אמונתכם
כאן מולכם מוטלים שברים,
בואו ואחו אותם.
אז סליחה אפשר לומר, גם אם זה מכאיב
כי היום שכבר נגמר, אין לי דרך להשיב.
אך עתיד עדיין שם ומוטב בלי ריב!
אז שיהיה חג שמח, צום קל והמון אושר ויושר!
