אסף עמית הוציא לאור רומן מסעיר, ונוגע ללב בשם "יערה", בו סיפור על אדריכל מתוסכל שמעביר את חודשי ההיריון של אשתו בחיפוש כפייתי אחר חברת נעוריו – יערה היפה והמסתורית שהופיעה בחייו לפני 18 שנה כשהשתקם מפציעה קשה בתאונה קטלנית בה נהרג אביו. סיפור על יתמות ותשוקה הרסנית.
מאת זהר נוי
אומרים שמוות ותשוקה הולכים יד ביד כי שניהם מזכירים לנו כמה החיים קצרים ולמה אסור בשום פנים ואופן לקחת אותם כמובן מאליו. ברוח זאת כתב אסף עמית את ספרו "יערה" – רומן מרגש ומרתק. הסיפור סוחף אותנו להרפתקה מהפנטת בתודעתו של גיבור כן, בעל יכולת התבוננות מעמיקה על עצמו ועל זולתו שמוכן להרחיק לכת במאמציו ההרסניים לשוב דווקא אל טראומת ימי נעוריו.
אסף עמית (46), נשוי ואב לשלושה ילדים, אדריכל ומעצב, כתב רומן סוחף, רגיש ומדויק. במרכז הספר דמותו של גור בן השלושים, אדריכל מתוסכל והתמודדותו עם טראומת ילדות קשה שממשיכה לנגוס בפולשנות בפרקיי זמן שונים בחייו. גור מעביר את חודשי ההיריון של אשתו הטרייה בחיפוש כפייתי אחר חברת נעוריו – יערה היפה והמסתורית שהופיעה בחייו לפני 18 שנה כשהשתקם מפציעה קשה בתאונה קטלנית בה נהרג אביו. יערה נתנה לו אז מבט ומגע שכה נזקק להם.
בספרו מאפשר עמית לקורא לצלול למסע אותנטי לתוך נבכי רגשותיו של גיבור מסוכסך כשהוא מנווט בתבונה בעקבות זרם התודעה של גיבורו, הוא מוביל אותנו בין פרקי חייו הסוערים של הגיבור באופן אינטואיטיבי נטול מגמה.
הספר נכתב בתשומת-לב ובהקשבה נדירה להוויה הפנימית והסביבתית של הדמויות בשימוש בשפה מוקפדת, מדויקת ורגישה. המסע שנשזר מאותם שיטוטים במרחבי הזמן והסביבה מאפשרים לקורא לחוות באופן נדיר הצצה אותנטית ומרתקת לנפשו הפגועה של גור, גיבור ספרו שמתמודד באופן כרוני עם טראומה.
כשהוא מתחקה אחר השתלשלות חייה של יערה, חוזר גור אל מקומות ששנים רבות נמנע מהם, ובתוך כדי שהוא צולל למעמקי הזיכרונות הכאובים וההזיות שהם מעוררים בו, נרקמים זה בזה כמה מסלולי עלילה: יחסיהם המורכבים של הגיבור עם זהרה, רעייתו שרק מבט זר מצית בה תשוקה, מהווה חייהם ואל ראשית הקשר ביניהם כשהיו סטודנטים בירושלים; הסיפור מאחורי ערגתו של הגיבור אל יערה; תהפוכות חייה ואהבת נעוריהם החשאית, בצל מות אביו, פציעתו הקשה ואימו השוקעת בייאוש.
בדרך כתיבה ייחודית מבעד תודעתו של גיבור מסוכסך מיטשטשים הגבולות בין עלילות חיי-הגיבור בעבר ובהווה לכדי יריעת זמן אחת רחבה שעל פיה הוא מנווט את דרכו. כל זאת דווקא בתקופה שעליו להיות מסור לשינויים שמתרגשים בחייו כאן ועכשיו.
האם הספר מבוסס על אירועים שהתרחשו במציאות?
״יש נקודות השקה מסוימות ביני לבין גיבור ספרי. בייסוד הסיפור מונחות חוויות מכוננות משנות נעוריי. ביניהן מות אבי ופציעתי שהטילה צל כבד על שנות נעוריי. אירועים שכתוצאה מהם עזבתי את כפר ילדותי, את עמק יזרעאל על שדותיו הרחבים, עצי האלון ודרכי העפר בהן דהרתי באופניים לצד חבריי, ובכל זאת מזלי היה יותר טוב מזה של גור גיבור הספר שלא זכה להיות מוקף באנשים טובים דיו".
מתי התרחשה התאונה והיכן?
״התאונה התרחשה בארצות הברית כשהייתי בן 11. נפצעתי בצורה קשה כל כך שהיו ספקות אם אני אחיה. אפשר להגיד שקרה לי נס.
״לפעמים במהלך כתיבת הרומן זכרתי את עצמי באותן הצמתים בהן נמצא גור גיבור ספרי, אבל הוא כמעט תמיד בחר לפנות לנתיב שהזיק לו, ואילו אני בחרתי לרוב בדרך שהיטיבה עימי, לפחות ככה אני מרגיש במבט לאחור״.
האם יערה קיימת במציאות?
"לא, היא דמות שבדיתי. יערה שמופיעה מחדש בחייו של גור מפתה אותו להאמין שיוכל לשוב אחורה בזמן. בתחילת הספר מעיד גור מעיד על רצון בלתי נשלט לחזור דווקא אל ימי נעוריו הקשים. אגב, זהו רגש שכיח אצל אנשים שעוברים טראומה. מעין צורך לחזור לרגע שבו הכול השתבש ולנסות להתמודד יותר טוב. בסיפור, יערה מהפנטת את גור לסטות ממסלול חייו לקראת הרפתקה הרסנית – היא כוח מחולל רב עוצמה, היא סמל״.
באיזו תקופה מתרחשת עלילת הסיפור?
״הסיפור מתחיל בחיפה של ראשית שנות האלפיים בתקופה שזהרה בהיריון וגור שהיה במשבר מחפש בקדחתנות אחרי יערה. בעקבות זיכרונותיו של גור מיערה ומימי השתקמותו מפציעה נפתחת עלילה שנייה שמתחילה באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת וממשיכה עד שנות ה – 90 שלה. שתי העלילות האלה הולכות ונסרגות האחת בשנייה עם התקדמות חודשי הריונה של זהרה בהווה. בשליש האחרון של הספר נשזרת עלילה נוספת שמתרחשת בירושלים של שלהיי שנות ה-90 שמסבירה את יסודות הקשר של גור וזהרה״.
איזה מסר היה חשוב לך להעביר בספר?
"הרעיון המרכזי בספר שלי שיצא בהוצאת "איפאבליש", הוא שלרוב אדם שעובר טראומה חווה בדידות גם אם הוא מוקף אנשים, בין היתר בשל הכרה יסודית שאיש אינו מסוגל להזדהות במדויק עם סבלו. אצל גור הטראומה והבדידות שמתלווה אליה מנווטות את מעשיו בכל אחד ממסלולי חייו. נוסף לרעיון שציינתי קודם גם היה לי חשוב שהספר לא יהיה מגמתי או יבטא מסר חד משמעי. לכל דמות בספר יש אופי מורכב ומסלול פעולה שאינו שגוי או נכון בהכרח, כלומר אין קורבנות מוחלטים ואשמים מוחלטים״.
מה תפקידה של יערה בספר?
"היא מחוללת העלילה. גור נשבה אחר דמותה או זיכרון דמותה ובמאמציו לאתר אותה מתגלם גם עומק הקושי של גור להתנתק מעברו ולהתמסר להווה חייו. אחרי פציעתו נותר גור בודד בצערו. אימא שלו הלכה ושקעה בייאוש בעקבות אובדן בעלה. גור חשש לחשוף בפנייה את מלוא כאבו כי פחד להחליש אותה. גם יתר המבוגרים שנמצאו במחיצתו של גור לא ירדו לעומק הכאב והצער שלו. לעומתם יערה שהייתה אז בת גילו, אך שובבה ואמיצה ממנו, גילתה כלפיו דאגה והעניקה לו מבט מכיל שכמותו לא זכה לקבל מהמבוגרים באותה תקופה. כעת כשהוא מתחקה אחר השתלשלות חייה של יערה, מתגלות בהדרגתיות לקורא גם תהפוכות חייה ופנים רבות לדמותה – בין היתר ימי נעוריה במחיצת הורים עוינים זה לזה, מות אחיה וקשריה המסתוריים עם צלם נוף מבוגר ממנה".
כמה זמן לקח לך לכתוב את הספר?
"כתבתי את הספר במשך שלוש שנים. אני כותב כבר הרבה שנים, אבל לקח לי זמן לגבש את הכתיבה שלי לרמה כזאת שיצא מתחת ידיי ספר ראוי בעיניי. התהליך היה מעניין מאוד. למשל בתחילת הדרך תכננתי לכתוב בנפרד את כל אחת מעלילות הספר ״יערה״. ולאחר מכן לטרוף ייחד את כל פרקי העלילות כמו חפיסת קלפים ולחזור ולערוך אותם עד שאמצא רצף שיהיה הנכון בעיניי. בסופו של דבר קרה משהו אחר לגמרי כי ניווטתי את רצף העלילות בעקבות זרם התודעה של גור ובהדרגה האירועים מחייו, ההזיות והחלומות שלו נכרכו זה בזה ונוצר מעבר חלק ביניהם שהוא בעיניי אחד המרכיבים המיוחדים במבנה של הספר".
הספר לא קל, איך אשתך הגיבה לספר? היא חששה?
"לא, לאשתי ולי יש קשר מיוחד במינו. היא אחד האנשים שנותנים לי הרבה כוח והיא גם נתנה לי כוח להוציא את הספר הזה. היא קראה את הספר כמה פעמים במהלך הכתיבה. היא נהגה לתת לי הערות, מחמאות ובעיקר רוח גבית. לא לחינם הקדשתי לה את הספר".
אם היית פוגש היום את אסף הילד מה היית אומר לו?
"שאלה טובה כי באמת בשנים שחלפו מאז האסון, הסתכלתי מידי פעם אחורה על רצף חיי ואמרתי לעצמי שאני לא בטוח שהייתי חוזר ומבטל את האירוע הזה ששינה את חיי. עם כל הכאב והצער אני יכול לראות היום גם את הרווח שהשגתי במהלך התמודדותי עם הטראומה הזאת ונראה שבין היתר נקודת המבט שלי על החיים השתכללה״.
מהדרך שבה אתה מדבר על הספר אפשר ללמוד כמה הכתיבה הייתה משמעותית לך. אפשר לשער שהרגשת הקלה עצומה בסיום הכתיבה.
"כן, מאוד. העשייה עצמה מתגמלת מאוד מבחינה יצירתית, אבל היא גם מפרכת כי אני מקפיד מאוד על בחירת המילים ועל מבנה המשפטים שאני כותב. הסיפור הזה נמצא בראש שלי כל אותה תקופה גם בשעות שלא כתבתי. בדיוק דיברתי עם חבר ואמרתי לו משהו שאני חושב שיכול להיות סיומת מתאימה לכתבה הזאת. אמרתי לו שאני חושב שהספר הזה היה תהליך התרפיה הכי משמעותי שהיה לי בחיים".
הספר זמין בחנויות הספרים המקוונות.
